אני לא יודעת מה יעשה אותי מאושרת אבל אני יודעת מה לא.
להגביל את עצמי.
לעצור את עצמי מלעשות את הדברים שאני אוהבת.
להתפשר.
אני לא אחת כזאת שמתפשרת.
אני לא יודעת לאן אני מכוונת אבל זה בהחלט למקום גבוה.
מי אני כבר ?
האם אני מספיק ?
זה לא משנה.
מה שמשנה זה שיש לי דרך משלי.
עד היום דברים לא היו ממש ברורים.
עכשיו זה ברור.
עכשיו יש שקט נפשי.
אני לא מפחדת מהלא נודע.
אני רק מפחדת לפספס את ההזדמנות לעשות משהו מדהים.
להיות בן אדם מדהים.
אני אהיה הבן אדם הזה.
בן אדם שחי את החיים.
אני רוצה לעשות משהו שיש לי תשוקה לגביו.
כרגע כתיבה זו התשוקה היחידה שאליה אני מודעת.
אבל אולי יש עוד משהו ?
החופש שלקחתי חשף בפני את התשוקה הבלתי נגמרת לכתיבה.
העבודה חשפה בפניי שלמרות שיש לי חסרונות אני יכולה לפצות עליהן בעבודה קשה ויחסי אנוש.
אני רוצה לעשות משהו.
אני לא בטוחה מה.
אבל אני אעשה משהו מדהים.
אולי זה יקח קצת זמן...אבל בסופו של דבר אני אצליח להשתיק את הקולות האלה.
להפסיק להתעצבן מזה.
אני מרגישה טוב...כי אולי עכשיו ספציפית אני לא במקום הכי מאושר בחיי...אבל עוד מעט אני אהיה חופשייה לעשות מה שעושה לי טוב.
לא בטוחה מה זה.
אבל האם זה באמת משנה שאני לא יודעת ?




















