אחרת.
כאילו פחות אכפת לי...אבל בו זמנית אני רוצה לעשות דברים.
אני לא יודעת.
אני פשוט רוצה ללכת לאנשהו.
אבל אין לי ממש לאן ללכת.
ספציפית היום כן.
היום יש לי תוכניות.
אני מרגישה כל כך מוזר.
כאילו...שמשהו בסדרי העדיפויות שלי משתנה.
אני רק רוצה להיות.
להרגיש משהו.
להפסיק לכתוב.
להתחיל לחיות.
אני מניחה שכבר הרגשתי ככה בעבר...וזה לא באמת שינה לי משהו.
אולי אני מתגעגעת לעבודה...
אבל כמה שאני חושבת על זה...זה פשוט לא יכול להיות זה.
אני מניחה שאני מתגעגעת לאנשים.
להיתקל בהם.
לקנות מהם משהו.
לפני כמה ימים הלכתי לקניון והסתובבתי לבד ופשוט נהנתי.
משהו בלהיות מוקפת באנשים.
בלדבר עם המוכר הזקן בחנות בפינה.
בלהתחבר עם אנשים לכמה דקות ואז לא לראות אותם שוב...
אני אוהבת את זה.
אני מניחה שבני אדם הם יצורים הרבה יותר חמים ממה שחשבתי.
או שאולי הם הגיבו לחמימות שבתוכי.
שללא ספק באותו היום...הייתה שם.
אני מניחה שנהייתי חמדנית.
שאני כבר לא מסתפקת בעצמי יותר.
שאני רוצה וצריכה קשר עם אנשים אחרים.
אני רוצה להתחיל משהו חדש.
להכיר חברה חדשה או ידיד חדש.
ואתם יודעים מה...
זה מדהים...
אבל אני לא מרגישה שאני צריכה להשתנות בשביל זה.
אני מרגישה שמי שאני כרגע...
זה מספיק טוב.
אני מספיק ראויה.
כמובן שאני עדיין מתכוונת לעשות ספורט ולהבריא את השיער שלי ופשוט להיות יותר בן אדם ולא איזה יצור מסתורי שלא יוצא מהחדר שלו.
אבל אני מרגישה שהדבר שבאמת עושה את ההבדל מבחינתי...
זה ביטחון עצמי.
ברגע שלי יש ביטחון עצמי כל תקשורות עם העולם החיצוני היא הרבה יותר נעימה וקלה.
כי אני לא עסוקה בעצמי.
כי טוב לי עם עצמי וזה מאפשר לאנשים להרגיש טוב איתי.
עכשיו...ברור שכבר ידעתי את זה קודם.
ברור שהכבר היה לי ברור שברגע שבן אדם מרגיש טוב עם עצמו אז לאנשים אחרים יותר נעים להיות איתו.
אבל עכשיו אני ממש מרגישה את זה על בשרי.
ולא באמת עשיתי משהו...
זה פשוט קרה.
פשוט התלבשתי כמו שאני אוהבת ונוח לי.
פשוט יצאתי מהבית ולא היה לי מושג מתי אני מתכוונת לחזור.
פשוט שיחררתי והתחלתי להסתכל על העולם בצורה חיובית.
הפסקתי להרגיש הכל בעוצמה כל כך חזקה מבעד לפילטר שבתוך הראש שלי...ופשוט נתתי למציאות - כמו שהיא - להיספג בתוכי.
וזה מרגיש טוב.
כמו ולספוג ויטמין D.
רק שזה לא מהשמש...אלא מאנשים אחרים.
אני מניחה שסוף סוף כל הספרים האלו שקראתי מתחילים להוכיח את עצמם.
כמובן...שכשקראתי אותם לא באמת הצלחתי לעשות את הצעד הזה ולהרגיש כמו שהם רצו שאני ארגיש.
אבל עכשיו כשאני סוף סוף מרגישה בן אדם אני יודעת להבין מה השתנה...מה הייתה הבעיה...ולהבין את עצמי יותר טוב.
וזה בזכות הספרים האלו שקראתי.
לטווח הקצר...הם לא ממש הואילו לי...
אבל היו דברים שקראתי ונקלטו לי בראש ופשוט נשמרו שם עד לרגע הנכון עבורי להיזכר בזה.
אז בזכות הספרים אני מבינה את ההבדל בין ההרגשה של היום להרגשה של פעם.
וזה מאפשר לי להיות רגועה...לא לפחד שהתחושה הטובה הזאת תברח.
כי זה תלוי בי עם להרגיש טוב או לא.
זה תלוי באיך שאני מסתכלת על אנשים ובאיך שאני סופגת אותם.
זה תלוי באווירה שאני משרה על אנשים אחרים כי נכון - לפעמים אני מרגישה כמו מראה וזה מתסכל אותי.
אבל גם אנשים אחרים יכולים להיות המראה שלי.
הם גם יכולים לשקף לי את מה שאני מראה ואני לא חייבת להיות כל החיים המראה של אחרים.
אני לא חייבת לתת לאיך שהם ניראים ולאיך שהם מגיבים אליי לשלוט בתחושות שלי.
ברגע שיש לי ביטחון...ברגע שאני יודעת מי אני ואני מכוונת על התדר שאני הכי אוהבת להיות בו.
תדר של שלמות ושלווה עם עצמי...אני פשוט לא סוטה מהמסלול שלי.
אני נאמנה לתדר הזה כי - זאת אני באמת.
לא מראה.
לא שיקוף.
מישהי יציבה.
אחרת.
כאילו פחות אכפת לי...אבל בו זמנית אני רוצה לעשות דברים.
אני לא יודעת.
אני פשוט רוצה ללכת לאנשהו.
אבל אין לי ממש לאן ללכת.
ספציפית היום כן.
היום יש לי תוכניות.
אני מרגישה כל כך מוזר.
כאילו...שמשהו בסדרי העדיפויות שלי משתנה.
אני רק רוצה להיות.
להרגיש משהו.
להפסיק לכתוב.
להתחיל לחיות.
אני מניחה שכבר הרגשתי ככה בעבר...וזה לא באמת שינה לי משהו.
אולי אני מתגעגעת לעבודה...
אבל כמה שאני חושבת על זה...זה פשוט לא יכול להיות זה.
אני מניחה שאני מתגעגעת לאנשים.
להיתקל בהם.
לקנות מהם משהו.
לפני כמה ימים הלכתי לקניון והסתובבתי לבד ופשוט נהנתי.
משהו בלהיות מוקפת באנשים.
בלדבר עם המוכר הזקן בחנות בפינה.
בלהתחבר עם אנשים לכמה דקות ואז לא לראות אותם שוב...
אני אוהבת את זה.
אני מניחה שבני אדם הם יצורים הרבה יותר חמים ממה שחשבתי.
או שאולי הם הגיבו לחמימות שבתוכי.
שללא ספק באותו היום...הייתה שם.
אני מניחה שנהייתי חמדנית.
שאני כבר לא מסתפקת בעצמי יותר.
שאני רוצה וצריכה קשר עם אנשים אחרים.
אני רוצה להתחיל משהו חדש.
להכיר חברה חדשה או ידיד חדש.
ואתם יודעים מה...
זה מדהים...
אבל אני לא מרגישה שאני צריכה להשתנות בשביל זה.
אני מרגישה שמי שאני כרגע...
זה מספיק טוב.
אני מספיק ראויה.
כמובן שאני עדיין מתכוונת לעשות ספורט ולהבריא את השיער שלי ופשוט להיות יותר בן אדם ולא איזה יצור מסתורי שלא יוצא מהחדר שלו.
אבל אני מרגישה שהדבר שבאמת עושה את ההבדל מבחינתי...
זה ביטחון עצמי.
ברגע שלי יש ביטחון עצמי כל תקשורות עם העולם החיצוני היא הרבה יותר נעימה וקלה.
כי אני לא עסוקה בעצמי.
כי טוב לי עם עצמי וזה מאפשר לאנשים להרגיש טוב איתי.
עכשיו...ברור שכבר ידעתי את זה קודם.
ברור שהכבר היה לי ברור שברגע שבן אדם מרגיש טוב עם עצמו אז לאנשים אחרים יותר נעים להיות איתו.
אבל עכשיו אני ממש מרגישה את זה על בשרי.
ולא באמת עשיתי משהו...
זה פשוט קרה.
פשוט התלבשתי כמו שאני אוהבת ונוח לי.
פשוט יצאתי מהבית ולא היה לי מושג מתי אני מתכוונת לחזור.
פשוט שיחררתי והתחלתי להסתכל על העולם בצורה חיובית.
הפסקתי להרגיש הכל בעוצמה כל כך חזקה מבעד לפילטר שבתוך הראש שלי...ופשוט נתתי למציאות - כמו שהיא - להיספג בתוכי.
וזה מרגיש טוב.
כמו ולספוג ויטמין D.
רק שזה לא מהשמש...אלא מאנשים אחרים.
אני מניחה שסוף סוף כל הספרים האלו שקראתי מתחילים להוכיח את עצמם.
כמובן...שכשקראתי אותם לא באמת הצלחתי לעשות את הצעד הזה ולהרגיש כמו שהם רצו שאני ארגיש.
אבל עכשיו כשאני סוף סוף מרגישה בן אדם אני יודעת להבין מה השתנה...מה הייתה הבעיה...ולהבין את עצמי יותר טוב.
וזה בזכות הספרים האלו שקראתי.
לטווח הקצר...הם לא ממש הואילו לי...
אבל היו דברים שקראתי ונקלטו לי בראש ופשוט נשמרו שם עד לרגע הנכון עבורי להיזכר בזה.
אז בזכות הספרים אני מבינה את ההבדל בין ההרגשה של היום להרגשה של פעם.
וזה מאפשר לי להיות רגועה...לא לפחד שהתחושה הטובה הזאת תברח.
כי זה תלוי בי עם להרגיש טוב או לא.
זה תלוי באיך שאני מסתכלת על אנשים ובאיך שאני סופגת אותם.
זה תלוי באווירה שאני משרה על אנשים אחרים כי נכון - לפעמים אני מרגישה כמו מראה וזה מתסכל אותי.
אבל גם אנשים אחרים יכולים להיות המראה שלי.
הם גם יכולים לשקף לי את מה שאני מראה ואני לא חייבת להיות כל החיים המראה של אחרים.
אני לא חייבת לתת לאיך שהם ניראים ולאיך שהם מגיבים אליי לשלוט בתחושות שלי.
ברגע שיש לי ביטחון...ברגע שאני יודעת מי אני ואני מכוונת על התדר שאני הכי אוהבת להיות בו.
תדר של שלמות ושלווה עם עצמי...אני פשוט לא סוטה מהמסלול שלי.
אני נאמנה לתדר הזה כי - זאת אני באמת.
לא מראה.
לא שיקוף.
מישהי יציבה.