על שליטה.
רק בזמן האחרון הבנתי שכתיבה זו הדרך שלי להשיג שליטה על החיים שלי.
לאף אחד מאיתנו אין שליטה על מה שעתיד לקרות...וזה לא תמיד מובן לנו.
דברים רעים קורים ודברים רעים יקרו...אין לנו שליטה על זה.
אבל כן יש לנו שליטה על עצמנו...ועל מי שאנחנו.
יכול להיות שאני חולת שליטה...אולי...יש סיכוי.
זה הגיוני.
הרי יש לי פחד מכל דבר חדש ולא מוכר...מין הסתם זה יכול להיות תסמין של זה.
אני שולטת בהכל...הבחירה היא בידיים שלי...ודברים רעים שהם לא בשליטתי פשוט לא קורים לי.
אבל לפעמים קורה שאני מאבדת שליטה.
וכשאני מאבדת שליטה אני הופכת לאדם מאוד מבולבל ולחוץ...ואני ממש אבל ממש לא אוהבת להיות מבולבלת ולחוצה.
לא על הכל יש לנו שליטה.
אין לנו שליטה על הרגשות שלנו.
אין לנו שליטה על מה שהאחר רוצה.
ואין לנו שליטה על המחשבות שלנו.
לפעמים המחשבות שלנו כל כך חזקות...שהן הופכות להיות מסתם מחשבות...הן הופכת למעשים.
זה יכול להיות מלחשוב על אוכל מסויים ואז למחרת ללכת לאכול במסעדה.
אם אני מסוגלת לחשוב על לעשות משהו...וזה הגיוני מאוד בתוך המוח שלי...אין סיבה שאני לא אצליח להפוך אותו למשהו אמיתי.
יש המון דברים שעוצרים אותנו...פחדים...השלכות...אנשים.
שאנחנו עושים משהו שאין לנו מושג למה הוא עלול לגרום...אנחנו עלולים להתבלבל ולראות את זה כחוסר שליטה.
טוב אתם אולי לא...אבל אנשים כמוני כן.
זה לא חוסר שליטה.
לעשות משהו שאתה מאוד רוצה לעשות בלי לחשוב על ההשלכות זה לא חוסר שליטה.
זו בחירה.
זו בחירה בחופש.
אבל זה בלתי נמנע...ברגע שאנחנו בוחרים בחופש ובלעשות את הדברים הכי מטורפים שעולים לנו לראש...עלולים לקרות דברים שהם לא בשליטתנו.
ותכלס.
זה כל הכיף.
להיות בשליטה זה לחיות חיים צפויים.
נמאס לי מזה.
בכלל לא ידעתי שאני כזאת.
לפעמים אתה פשוט מגלה דברים על עצמך.
דברים שהיו שם כל הזמן אבל לא יכולת לראות.
מכל מיני סיבות.
אני מניחה שזה שאני רואה את זה עכשיו...זה סימן שהגיע הזמן להתמודד עם זה.
על שליטה.
רק בזמן האחרון הבנתי שכתיבה זו הדרך שלי להשיג שליטה על החיים שלי.
לאף אחד מאיתנו אין שליטה על מה שעתיד לקרות...וזה לא תמיד מובן לנו.
דברים רעים קורים ודברים רעים יקרו...אין לנו שליטה על זה.
אבל כן יש לנו שליטה על עצמנו...ועל מי שאנחנו.
יכול להיות שאני חולת שליטה...אולי...יש סיכוי.
זה הגיוני.
הרי יש לי פחד מכל דבר חדש ולא מוכר...מין הסתם זה יכול להיות תסמין של זה.
אני שולטת בהכל...הבחירה היא בידיים שלי...ודברים רעים שהם לא בשליטתי פשוט לא קורים לי.
אבל לפעמים קורה שאני מאבדת שליטה.
וכשאני מאבדת שליטה אני הופכת לאדם מאוד מבולבל ולחוץ...ואני ממש אבל ממש לא אוהבת להיות מבולבלת ולחוצה.
לא על הכל יש לנו שליטה.
אין לנו שליטה על הרגשות שלנו.
אין לנו שליטה על מה שהאחר רוצה.
ואין לנו שליטה על המחשבות שלנו.
לפעמים המחשבות שלנו כל כך חזקות...שהן הופכות להיות מסתם מחשבות...הן הופכת למעשים.
זה יכול להיות מלחשוב על אוכל מסויים ואז למחרת ללכת לאכול במסעדה.
אם אני מסוגלת לחשוב על לעשות משהו...וזה הגיוני מאוד בתוך המוח שלי...אין סיבה שאני לא אצליח להפוך אותו למשהו אמיתי.
יש המון דברים שעוצרים אותנו...פחדים...השלכות...אנשים.
שאנחנו עושים משהו שאין לנו מושג למה הוא עלול לגרום...אנחנו עלולים להתבלבל ולראות את זה כחוסר שליטה.
טוב אתם אולי לא...אבל אנשים כמוני כן.
זה לא חוסר שליטה.
לעשות משהו שאתה מאוד רוצה לעשות בלי לחשוב על ההשלכות זה לא חוסר שליטה.
זו בחירה.
זו בחירה בחופש.
אבל זה בלתי נמנע...ברגע שאנחנו בוחרים בחופש ובלעשות את הדברים הכי מטורפים שעולים לנו לראש...עלולים לקרות דברים שהם לא בשליטתנו.
ותכלס.
זה כל הכיף.
להיות בשליטה זה לחיות חיים צפויים.
נמאס לי מזה.
בכלל לא ידעתי שאני כזאת.
לפעמים אתה פשוט מגלה דברים על עצמך.
דברים שהיו שם כל הזמן אבל לא יכולת לראות.
מכל מיני סיבות.
אני מניחה שזה שאני רואה את זה עכשיו...זה סימן שהגיע הזמן להתמודד עם זה.