זה לא כל מי שקרוב...אבל מאז שהייתי קטנה ידעתי...האנשים שפוגעים בך הכי הרבה הם האנשים הכי קרובים אלייך.
נמאס לי לפשל קצת ולקבל מלא צעקות...נמאס לי שאני לגמרי בסדר אבל אחרים לא מרוצים ממני.
למה אתם פשוט לא יכולים להניח לי...אתם אפילו לא מכירים אותי...אתם לא חושבים שאתם צריכים להכיר אותי...אתם פשוט חושבים עליי מלא דברים רעים ואפילו לא מנסים לראות בי משהו טוב.
תפסיקו לצעוק עליי...תפסיקו לצעוק עליי ובכך להימנע מלהקשיב לי...זה פוגע בי כל כך כשאתם לא מבינים אותי נכון.
למה אתם לא נותנים לי לחיות את חיי בדרך שבה טוב לי??
למה אתם כל הזמן רוצים ממני דברים כשאתם יודעים ותמיד ידעתם שאני לא מסוגלת להם.
תפסיקו לצפות ממני להיות בן אדם אחר...אני הפסקתי לצפות ממכם להקשיב לי כשברור לי שזה לא מעניין אתכם...לכל אחד יש את השק שלו לא?
מה זה משנה שאנחנו משפחה...מה זה משנה שאנחנו חיים באותו בית...מבחינתכם באתי לעולם כדי להביא לכם תועלת.
זה מה שתמיד חשבתי...כך תמיד הרגשתי...אבל אתכם זה לא מעניין נכון?...גם אם אני 70% בסדר מבחינתכם אני 99% צריכה תיקון.
אני לא בובה.
לא מתקנים אותי.
לא משנים אותי.
לא אומרים לי מה לעשות ואני עושה.
יש לי דעות.
יש לי רגשות(אבל זו מילה שאתם לא מכירים).
תפסיקו להתעלם ממני ובו זמנית לחבוט בי.
אני לא שק חבטות...אני לא רוצה להיות הבן אדם הזה שצועקים עליו כשכולם מעצבנים אותך.
ניסיתי לומר לכם.
ניסיתי לשקף לכם.
לא עבד.
זה רק הכאיב לי יותר שהבנתי שמבחינתכם אתם בסדר ורק אני דפוקה.
לפחות אני יודעת שאני דפוקה...אתם אפילו לא מודעים לזה שיש לכם שריטות שהעברתם לי בירושה.
זה לא כל מי שקרוב...אבל מאז שהייתי קטנה ידעתי...האנשים שפוגעים בך הכי הרבה הם האנשים הכי קרובים אלייך.
נמאס לי לפשל קצת ולקבל מלא צעקות...נמאס לי שאני לגמרי בסדר אבל אחרים לא מרוצים ממני.
למה אתם פשוט לא יכולים להניח לי...אתם אפילו לא מכירים אותי...אתם לא חושבים שאתם צריכים להכיר אותי...אתם פשוט חושבים עליי מלא דברים רעים ואפילו לא מנסים לראות בי משהו טוב.
תפסיקו לצעוק עליי...תפסיקו לצעוק עליי ובכך להימנע מלהקשיב לי...זה פוגע בי כל כך כשאתם לא מבינים אותי נכון.
למה אתם לא נותנים לי לחיות את חיי בדרך שבה טוב לי??
למה אתם כל הזמן רוצים ממני דברים כשאתם יודעים ותמיד ידעתם שאני לא מסוגלת להם.
תפסיקו לצפות ממני להיות בן אדם אחר...אני הפסקתי לצפות ממכם להקשיב לי כשברור לי שזה לא מעניין אתכם...לכל אחד יש את השק שלו לא?
מה זה משנה שאנחנו משפחה...מה זה משנה שאנחנו חיים באותו בית...מבחינתכם באתי לעולם כדי להביא לכם תועלת.
זה מה שתמיד חשבתי...כך תמיד הרגשתי...אבל אתכם זה לא מעניין נכון?...גם אם אני 70% בסדר מבחינתכם אני 99% צריכה תיקון.
אני לא בובה.
לא מתקנים אותי.
לא משנים אותי.
לא אומרים לי מה לעשות ואני עושה.
יש לי דעות.
יש לי רגשות(אבל זו מילה שאתם לא מכירים).
תפסיקו להתעלם ממני ובו זמנית לחבוט בי.
אני לא שק חבטות...אני לא רוצה להיות הבן אדם הזה שצועקים עליו כשכולם מעצבנים אותך.
ניסיתי לומר לכם.
ניסיתי לשקף לכם.
לא עבד.
זה רק הכאיב לי יותר שהבנתי שמבחינתכם אתם בסדר ורק אני דפוקה.
לפחות אני יודעת שאני דפוקה...אתם אפילו לא מודעים לזה שיש לכם שריטות שהעברתם לי בירושה.