כתבתי לו שאנחנו צריכים לדבר.
אני לא יודעת איך השיחה הזאת תתפתח, כי כבר היו לנו שיחות כאלה בעבר, וזה תמיד איכשהו גרם לי לוותר ופשוט לתת לו עוד ועוד מהזמן שלי.
אם הוא לא היה כל כך בודד, לא הייתי חוששת להשאיר אותו לבד.
אתמול התחלתי לכעוס.
אחרי שדיברנו כמעט שלוש שעות בפלאפון, שבשיחה הייתי מהוססת ומבולבלת, והוא רק המשיך להגיד לי כמה שאני מיוחדת עבורו, ושאפילו שאני מדברת שטויות תמיד נעים לו איתי.
הוא אוהב אותי, גם אם הוא אומר שאהבה זו מילה גדולה, הוא מתנהג ומדבר כמו אדם אוהב.
אבל מה לעשות? - אני לא מרגישה אותו דבר.
הוא אומר לי: "ברור, אנחנו עוד לא מכירים, אבל את לא רוצה לנסות".
למה אני צריכה לנסות לאהוב מישהו?
אתמול התחלתי לכעוס, כי הבנתי, שלא טוב לי איתו.
פשוט לא טוב לי.
ואני לא יודעת איך להגיד לו את זה, אני מתפתה לומר "זה לא אתה זה אני", כי זה באמת נכון, אבל אני חוששת שכל מה שאני אומר לא יגרום לו להבין.
ניסיתי להתרחק ממנו כבר כל כך הרבה פעמים, בזמן כל כך קצר.
מתי הוא יבין שזה לא ישתנה?
הוא לא בשבילי, ואני לא בשבילו.
"אנחנו כל כך מתאימים", הקול שלו מתנגן לי בראש.
אני ממש אוהבת את הקול שלו, והוא אוהב את שלי.
אבל די, היום זה נגמר.
אני לא יודעת אם אני אהיה מאושרת בלעדיו, אבל כרגע אני איתו, ולא טוב לי, ואולי זה בכלל לא קשור אליו, אבל הוא מרגיש משהו שאני לא מרגישה, ונמאס לי לגרור את זה.
;){kind=link}