עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

עולם שלם בחוץ

25/08/2019 15:33
Venus
קמתי עם יותר מידי מחשבות.
אז אני קודם מתחילה לכתוב פה כי כבר התחלתי ממש לחפור בווצאפ לחברות שלי על דברים משמעותיים ומסובכים מידי.

מה אני אעשה שהמחשבות שלי לפעמים מאוד...שונות.

אני לאחרונה התחלתי להרגיש שהעולם חסר תקווה.
אמרתי "העולם ליטרלי עולה בלהבות ואף אחד לא עושה כלום".
התחממות גלובלית וכ'ו.
כשאמרתי הזה לא ידעתי שהאמזונס עולה באש כי את אף אחד זה עוד לא עניין מספיק.
זה הזוי לי שלקח כל כך הרבה זמן להתחיל להפיץ את הסיפור.
כאילו...בזמן הזה כל כך הרבה נשרף.

כתבתי לחברה שלי משהו על חלום שחלמתי מיד כשהתעוררתי ודיברנו על זה ואז כתבתי "טוב אני קמה..דיי להתבאס...יש עולם שלם בחוץ"
"עולם חסר תקווה...אבל עדיין עולם".

והיא כתבה "עולם ש20% חמצן נשרף בו שבוע שעבר"
"אבל עדיין עולם".

צחקנו.
אבל זה רק כי היה ממש אכפת לנו.
חוץ מזה מה עוד אני יכולה לעשות ?
לבכות.
להתלונן.
שום דבר לא עוזר...
אני לא משמעותית מספיק כדי שהדעות שלי יעשו איזשהו שינוי בעולם חסר התקווה הזה.


אני איכשהו ויתרתי על העולם...
כי באמת...
יש פה יותר מידי דברים לא בסדר.
וזה כאילו שלאף אחד לא אכפת.
ולי אכפת.
אבל זה לא משנה שלי אכפת.


בכל אופן.
אלו מחשבות שרצות לי בראש כבר כמה ימים...
אז זה טוב שסוף סוף אני מוציאה אותן.


אני פשוט אתמקד בעולם הקטן שלי.
אולי יום אחד אני אהיה אחת כזאת שיכולה לעשות משהו לגביי כל מה שכל כך דפוק.
או אפילו להתקרב לאחד שיכול לשנות ואדרבן אותו לעשות את הדבר שהאנשים בעולם רוצים.



לא ישנתי הרבה.
אולי 5 שעות...
וזה מוזר כי קמתי וחלמתי הרבה דברים מוזרים וחסרי משמעות אבל שאיכשהו גרמו לי להרגיש טוב...
וכשהתעוררתי איכשהו התעוררתי בדיוק לאותה הנקודה בה עצרתי אתמול.
כאילו שהעולם יהיה טיפה שונה כשאני אתעורר.
אבל הוא לא.


כאילו שאני ארצה לחשוב על דברים אחרים...
אבל אני לא.
אני רוצה להמשיך את מה שהתחלתי אתמול.
השאלה היא האם לראות פרק של "חברים" לפני...


אני מניחה שאני צריכה לקחת את זה לאט.
כתבתי אתמול הרבה שעות רצוף.
וכשאני כותבת אני רק כותבת...
ככה שזה באמת לוקח ממני הרבה אנרגיה.

אני אלך לראות מה יש לאכול...אם בכלל יש.
ואם אין אני אמלא לעצמי כוס מים ואמצא משהו להתחיל איתו את היום...
כאילו...הפוסט הזה לא נחשב.
לכתוב אותו זה כמו לשטוף פנים בבוקר.
כאילו...זה חלק משגרת היום לפני שמתחילים אותו רישמית.




IM ALlea ledya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: