עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

כן...עדיין מבולבלת.

19/08/2019 20:35
Venus
אני לא אוהבת את מה שאני כותבת לאחרונה.
"מה הטעם ?".
אין.
איכשהו כל מה שאני כותבת פשוט זוועה.
מפספס את המטרה.
לא שיש לי מושג מהי הפאקינג מטרה.
כאילו...מה הפואנטה של כל זה ?
איך זה מקדם אותי לאנשהו ?
זה לא.

כתבתי 2 פוסטים אבל עכשיו הם כבר טיוטה...
לא יודעת..
זה פשוט יותר מידי.
ככל שאני כותבת יותר ככה אני נהיית יותר מבולבלת.


אני פשוט רוצה לכתוב כדי שאני ארגיש שאני מתקדמת לאנשהו.
גם כשאני ממש לא.
זה דפוק ונוס.
זה ממש דפוק.


אני לא מתקדמת לשום מקום.
אין פה התקדמת.
אין תקווה.
אבל...
אסור לי לוותר.
לא שלוותר זה כזה ביג דיל.
זה פשוט לעשות את מה שאני עושה ברגיל רק בלי לצפות שדברים ישתפרו.


למה אני מצפה מהחיים ?
לא הרבה.
ואולי זאת הבעיה שלי...

סלחו לי...
לרגע הרגשתי דגדוג להמשיך לכתוב סיפור שהתחלתי לפני חודש...או יותר...אני לא ממש זוכרת...

הכינוי של הדמות הראשית הוא ונוס...
ככה שזה מזכיר לי את עצמי מכיוון שעכשיו השם שלי הוא ונוס.

אבל לא מעניין אתכם.
תכלס אין לי מושג מה מעניין אתכם.

אני חושבת שזה בסדר.
אני לא חושבת שאף בלוגר פה באמת יודע מה מעניין את מי שקורא אותו.


לאן אני הולכת עם זה ?
אין לי מושג.


אני מנסה להבין איפה בדיוק התחילה הבעיה.
זה כאילו היה פשוט שרשרת של רגשות והבנות על החיים אחד אחרי השני...

-הבנתי שאין לי שליטה על החיים.
-הבנתי שהדברים שאני רוצה לא באמת יעשו אותי מאושרת.
-הבנתי שתכלס אין לי מושג מה אני רוצה.
-הבנתי שאני צריכה ליצור לעצמי את העולם שאני רוצה לחיות בו.
-הבנתי שאין לי מושג איזה מן עולם אני רוצה...

כאילו עולם פרטי.
בשבילי.
כאילו תכנון של החיים שלי כאילו שאשכרה יש לי שליטה עליהם...
אני יודעת שזה דפוק בעיקר כי ההבנה הראשונה שלי הייתה שאין לי שליטה...אבל !
מחשבה יוצרת מציאות או אמונה שמגשימה את עצמה...
תבחרו איזה משפט שאתם רוצים.

לחלום מקרב אותך למציאות.
לחלום על מה שאתה רוצה גורם לך לרצות להתקדם כדי להגיע לשם.

אבל אני לא יודעת לאן אני רוצה להגיע.
אני רוצה להיות מיליונרית.
וכל שאר הדברים הרציניים...
הם דברים שאין לי בכלל שליטה עליהם.
אז אני ממש לא רוצה לחשוב על זה.
זה סתם ידכא אותי.


רציתי לצאת מהדמיון אל המציאות.
אבל המציאות כל כך משעממת.
אולי כי אני פשוט לא עושה את זה נכון...
מי ידע שאפשר לחיות לא נכון...
כאילו...
להיות קיים זה הרבה יותר קשה ממה שכולם חושבים.


אני פשוט אתמקד בלרדת במשקל.
ברגע שאני אעבור את המכשול הזה אני אדע מה אני רוצה לעשות הלאה.

מעניין אם החיים שלי יהיו אחרים לגמרי אם אני פשוט אהיה רזה.
אני בטוח אתנהג אחרת.
אקנה יותר בגדים.
אהיה בטוחה בעצמי.

אבל מעניין אם זה ישפיע על אנשים אחרים...
האם איך שאני ניראת משנה ?
אני די בטוחה שכן.
היוטיובר האהוב עליי פרנק ג'יימס אמר שאנשים מקשיבים יותר לאנשים כריזמטים.
אני לא חושבת שיש לי כריזמה.
אני גם לא חושבת שאין לי.
אני פשוט בכנות לא יודעת בכלל איך כריזמה אמורה להיראות.

אם תשאלו אותי מה אני עושה בימים אלו...
(השאלה הכי מעצבנת בעולם)
אני אגיד לכם כרגע "אין לי פאקינג מושג" רק בלי הקללה.

אני לא יודעת מה אני עושה.
אני לא יודעת אם הכל בסדר אצלי.
אני מרגישה קרובה מידי לתמונה בכדי לדעת איך היא ניראת.

איך היא פאקינג ניראת...

אני אוהבת קללות.
הלוואי וזה היה מקובל לקלל כמה שבא לך...
אבל אז האם זה בכלל היה נחשב קללה ?

טוב עזבו אותי משאלות היפותטיות. 
אני ונוס.
ואין לי פאקינג מושג מה אני עושה.
אז אל פאקינג תשאלו אותי.


כן...אני עדיין מבולבלת.
חשבתי שזה יעבור לי.
כי דברים בדרך כלל פשוט עוברים לי !!
אבל זה נראה שהבלבול הזה כאן כדי להישאר.
אני מחכה לרגע של "אהע !" שיגיע ויוציא אותי מזה.

אני אודיע לכם כשהוא יגיע...
אני ממש מקווה שהוא יגיע.




כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: