עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

חומה ונרקיסיסט

12/08/2019 20:55
Venus
הוא שלח לי הודעה [X].
אתמול החלטתי שאני והוא בחיים לא נהיה חברים שוב.
הבנתי שהוא סוף סוף הצליח ללמד אותי מה זה לסלוח אבל לא לשכוח.

דיברנו על זה לפני שנים.
שאלתי אותו אם הוא מהטיפוסים שסולחים ושוכחים כמוני.
הוא אמר שלא...והוא אמר שהוא יכול לסלוח אבל לא לשכוח.
הוא אמר שאנשים נוטים לעשות את אותו הדבר שוב.

הדבר השני שלמדתי היום...
זה שאנשים לא משתנים.
לפחות לא X.

עובדה שהוא שלח לי הודעה שמתמקדת לגמרי בו ובתחביבים שלו.
עניתי לו כמובן בחביבות...ואז הוא ענה לי משהו...ואז שלחתי סמיילי צוחק...וזהו.
שיחררתי.
כל כך הייתי רגילה להחזיק בשיחות איתו...שזה מוזר לי שאני מבינה שזה באמת פשוט היה הרגל.
שהתרגלתי להיות אחת כזאת שאוהבת לדבר איתו.
היום אני מבינה שאין לי ממש נושאי שיחה משותפים איתו כשהוא מדבר רק על דברים שמעניינים אותו.
ומאחר שאני לא חברה שלו יותר...
אני לא צריכה לסבול ולדבר איתו על הדברים שמעניינים אותו !!!
אני יכולה פשוט לחתוך את השיחה.

אני ממש חותכת את X מחיי.
לא כשהוא רחוק ממני ואני בקושי רואה אותו.
אלא כשהוא מתקרב.
כשהוא טוב אליי.
אני באה וחוסמת.


הוא כנראה בכלל לא מרגיש את זה.
בכל זאת אני עושה את זה די רגיל...
פשוט לא ממשיכה את השיחה.
פשוט מקשיבה אבל לא מכניסה אותו למקום שפעם היה שלו.


פעם היה לו מקום בלב שלי.
חשוב לי להראות לו שהדלת נעולה.
ושאני בחיים לא אפתח לו שוב...
כי הוא פשוט לא ראוי.


מה יהפוך אותו לראוי ?


כי אין מה לעשות.
כמה שאני קשוחה עכשיו אני עדיין מאמינה שאנשים יכולים להשתנות.
ושגם X יכול להשתנות.


- הוא יהיה נחמד אליי מול אנשים אחרים.
- הוא ילווה אותי עד הבית.
- הוא ישאל אותי מה פאקינג שלומי פעם אחת בחיים.
- הוא יפסיק לשחק משחקים.
- הוא יהיה עדין איתי.
- הוא לא יבקש ממני לטפוח לו על השכם ולהגיד לו כמה שהוא מדהים ו"מלך".


עכשיו אני מבינה שאני הנמכתי את עצמי כדי שמישהו אחר ירגיש טוב.
כדי שמישהו אחר יקבל אותי.
הייתי כזאת מטומטמת.
לא ידעתי שגם מישהו שאת לא מאוהבת בו יכול לשחק איתך.


אולי הוא נרקיסיסט ?
נרקיסיסטים הם הכי מסוכנים.
הם רק רוצים לקחת ממך תשומת לב ואנרגיה עד שאת מוצאת את עצמך מרוקנת לגמרי.

אני לא הולכת להיות זאת שמאכילה אותו.
אין מצב.
כבר יש חומה מול גם אם הוא לא רואה אותה.
אני יודעת שהוא לא בלב שלי.
ואני יודעת שאני גם לא אכניס אותו לשם.


לא משנה כמה נחמדה אני.
כמה הוא נחמד.
אני את החומה הזאת לא מפילה בשבילו.


הבנתי שאני פשוט בן אדם כזה שאכפת לו יותר מידי מאנשים.
שמרגיש אנשים.
ואני הרגשתי את X.
ונתתי לו מהאנרגיה שלי בלי ששמתי לב.

ועכשיו...
כשאני סוף סוף בסדר.
בתקופה טובה שלי...
הוא חוזר.



.I'm selfish, impatient and a little insecure. I make mistakes, I am out of control and at times hard to handle

. But if you can't handle me at my worst, then you sure as hell don't deserve me at my best


― Marilyn Monroe


הוא חוזר רק כדי לעשות את אותו הדבר שהוא עשה פעם.
לא שהוא מודע לזה.
ברור לי שהוא לא עושה את זה בכוונה.
הוא פשוט נרקיסיסט שצריך לשאוב אנרגיה מאנשים אחרים.
ואני פשוט כל כך אמפתית שהוא לא יכול שלא לרצות את התשומת לב שלי.
אבל אני לא אתן לו אותה.
לא באמת.

אני פשוט כבר לא עיוורת לפגמים שלו...
אני פשוט כבר כל כך רואה אותו כמו שהוא באמת שאני יודעת שאין בו שום דבר שיכול להועיל לי.
אני חייבת שהיקום יעזור לי להישאר חזקה.
כי לפעמים הלבד הזה הוא יותר מידי קשה.
אבל אני מאמינה שאני אהיה בסדר.
אני מאמינה שאני לא אתחרט על זה.
אני בסך הכל שומרת על הכבוד שלי.



כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: