עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

אני רק מנסה להבין

31/07/2019 19:08
Venus
אני מנסה להבין...
אני מסתכלת עליו.
ולא אכפת לי ממנו כל כך.
איכשהו...כשהוא מולי...זה כאילו בסך הכול X.
ראיתי אותו בסטורי של חברה...
ולא הרגשתי כלום.
לא ניתחתי שום דבר.
לא ניסיתי להבין מה הוא אומר או עושה.
זה פשוט לא עניין אותי.

האם יכול להיות שהתגברתי עליו מזמן אבל פשוט לא היה לי את האומץ להודות על כך בפני עצמי ?

למה שאני ארמה את עצמי ?
למה שאני אשכנע את עצמי שעדיין אכפת לי ממישהו שהוכחתי לעצמי שוב ושוב שלא.

אני מניחה לא אכפת לי ממי שהוא עכשיו.
אני לא מתעניינת בו...אני מתעניינת בדמות שבתוך הראש שלי.

עברו השנים.
הנער שהכרתי כבר לא שם.
או שהוא כן...
ואילו פשוט הרגשות שלי שהשתנו.
חשבתי שאני אוהב אותו לנצח.
אבל איך שאני לא מסתכלת על זה...
אני סתם אובססיבית למישהו שבכלל לא מעניין אותי באמת.

אני מתכוונת...
כן.
הוא קצת מעניין אותי.
אבל הוא כבר רחוק מהלב שלי.
אני כבר לא רואה אותו.

אולי הגיע הזמן שאני אפסיק להסתכל על דמותו המטושטשת ואסתכל על עצמי כמו שצריך.

אני לא רוצה להסתכל עליו יותר.
אני לא רוצה לראות אותו יותר.
נכון...כשהוא לידי איכשהו הדברים טיפה יותר טובים.
אבל אני חושבת שאני מעניקה לו קצת יותר מידי קרדיט על האושר שלי.


היה לי את הדבר הזה בתוך הראש.
את החלום הזה.
את הרצון הזה שנהיה חברים.
הוא עדיין קיים.
אבל הוא כל כך חלש.
לאט לאט X הופך להיות עבורי סתם בן אדם...כמו כל בני האדם.


ולמרות שאני מרגישה ככה...
אני עדיין לא מצליחה להבין את זה.
זה כאילו שאני מרגישה 2 דברים שונים בו זמנית.
כשאני רואה אותו...פתאום כבר לא אכפת לי ממנו.
וכשאני לא רואה אותו...פתאום אני מתגעגעת.


אבל אני לא יכולה להכחיש...
עדיין אכפת לי ממנו יותר מרוב האנשים.
אני עדיין דואגת לו.
כמו מטומטמת.


אני רק מנסה להבין מה אני באמת מרגישה כלפיו....
למה זה כל כך מסובך ?







אוריון
31/07/2019 20:15
אין לי משהו מיוחד לומר. לא כתבת ברור כל כך. אם את לא חושבת עליו בדרך כלל, אז כנראה שהוא כבר די מאחוריך, בעיקר אם לא יצא לכם להיפגש או לדבר שוב.
שבת שלום :)
אוריון
31/07/2019 20:16
המשפט היומי שלך קצת תוקפני.
אני לא צריכה עזרה ממך. תהיה בשקט.
זה כאילו שאת אומרת לקוראים, שאת בעצם לא רוצה לדבר איתם.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: