עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

לא אכפת לי. לא אכפת לי. לא אכפת לי.

31/07/2019 17:25
Venus
טוב החלטתי לעבוד על כושר ההתמדה שלי.
לקחתי על עצמי 2 דברים שצריך להתמיד בהם.
הדבר היחיד שעובר לי בראש זה "הפעם אני לא מוותרת".
היו כל כך הרבה פעמים בחיים שלי שרציתי לעשות שינוי ופשוט לא הצלחתי להתמיד וויתרתי.

הדבר שהכי נורא בלוותר זה שאף פעם לא נדע מה היה קורה אילולא ויתרנו.
הדבר השני שהכי נורא בלוותר...זה שכל ההתחלה פשוט הלכה לפח.

אז כמו שאמרתי לקחתי על עצמי 2 דברים להתמיד בהם באופן יום יומי.
1.לשתות מים חמים עם לימון במשך חודשיים.
2.לעשות אימון מסויים באפליקציה (שהוא לא לוקח הרבה זמן ככה שזה לא אמור להיות קשה מידי להתמיד)

זה הדבר שאני רוצה להתמקד בו עכשיו.
נמאס לי מהסחות דעת שלא מביאות אותי לשום מקום.

לא אכפת לי מכלום.
אני באמת מרגישה שנפתחת איזושהי דלת מיוחדת שתאפשר לי לצאת מהמעגל האכזרי הזה שהייתי בו בתקופה הארוכה.
זאת ההזדמנות האחרונה שלי.
לא יודעת איך להסביר את זה.
אם אני לא עושה את זה...הלך עליי.
למה ?
כי אני לעולם לא אצליח להגיע לשום מטרה בחיים שלי.
אני אשאר תקועה.
לנצח.

לא אכפת לי...
אני עובדת כל כך קשה עכשיו...ואני פשוט לא יכולה לתת לכל זה לרדת לטימיון רק כי "ויתרתי" מבלי לשים לב שאני בכלל מוותרת.

אני חושבת שאחת המחשבות שעצרה אותי מלהתמקד ולהתמיד זה שברגע שפספסתי פעם אחת...הרגשתי שזהו - זה נהרס.

כמו נגיד...החלטתי שבמשך 60 יום אני אעשה ספורט וביום ה14 קרה ולא עשיתי ספורט...אני לא אמשיך עד היום ה60 כי הרצף נהרס.
זה פשוט מטומטם.
יש בזה אפילו קצת אובססיה לשלמות.


אני לא מציבה לעצמי שום מטרה בלתי הגיונית.
אני פשוט עושה שינויים קטנים ורבים בחיים שלי ואני מצפה בעוד חודשיים לראות משהו אחר.
איזשהו יתרון או גילוי שלא ידעתי עליו.

אני מצפה ללמוד מזה.
אני מצפה להוכיח לעצמי שאני יכולה להתמיד.

אני באמת לא יודעת מתי הפכתי להיות אחת כזאת שמפרה את ההבטחות שלה לעצמה.
אבל עכשיו אני עובדת על זה.


ולא אכפת לי.
לא אכפת לי מהקולות השליליים האלה בתוך הראש שלי.
הקולות האלה שצוחקים ואומרים "על מי את עובדת ?","את לא תצליחי...זה בלתי אפשרי...כבר ניסינו את זה פעם".
אני פשוט עונה בלי בכלל להסתכל "לא אכפת לי","לא אכפת לי","לא אכפת לי מכלום,הפעם אני לא מוותרת".


זו אולי המנטרה שהכי מתאימה לי כרגע "לא אכפת לי".
כרגע זה המצב שאני נמצאת בו.
לא לחשוב יותר מידי.
פשוט לעשות.
ללכת על עיוור ולתת לתוצאות לדבר בעד עצמן.
ולא...לא אכפת לי מהקולות השליליים שבתוך הראש שלי.
גם לא אכפת לי מהקולות החיוביים.
שפשוט יסתמו שני הצדדים ויתנו לי לעשות את מה שאני רוצה בשקט.
אני לא צריכה עידוד.
אני פשוט הולכת לעשות את זה כי ככה החלטתי.
ואני לא רוצה לשמוע שום מילה,שום עידוד או זלזול.
פשוט תנו לי את השקט שלי לעשות את מה שנכון לי.


נ.ב

אשמח לאפס תגובות...
כמו שכתבתי אני לא רוצה לשמוע שום דבר מלבד את הקול שלי.
אני לא רוצה שום עידוד או טיפים...
פשוט שקט.
פשוט תנו לי לנסות בדרך שלי.










כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: