עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

המורה X

28/07/2019 16:18
Venus
אני אמורה לכתוב על איך היה נכון ?
קודם כל -X.
מוזר...
אבל כשראיתי אותו פתאום לא הרגשתי משהו מיוחד.
הוא פשוט היה X.
הוא לא ממש עניין אותי כל כך.
אבל כן הייתי זהירה.
וכן שמתי לב כשהוא התיישב לידי.

לא ידעתי איך אני אמורה להתנהג לידו.
למעשה למרות שהייתי לידו ובסביבתו הרבה...
בקושי הסתכלתי עליו.
השפלתי מבט.
התחמקתי.

לא רציתי להרגיש שאני חודרת לו לטריטוריה בשום צורה.
בניתי לעצמי מקום משלי והתרכזתי בשאר האנשים בחדר.

כשהחבר'ה נפרדו ממני...הוא אמר לי להתראות.
ואני די בטוחה שהוא השתמש בשם שלי.
וזה לא משהו שקרה הרבה הרבה זמן.

למחרת ראיתי אותם שוב.
הבאתי איזה משחק ולימדתי את חבר שלו לשחק.
הוא אמר שאחרי משחק אחד הוא צריך ללכת ללמוד אבל אחרי שסיימנו לשחק הוא אמר "יאללה עוד משחק".
ושיחקנו שוב.
ושוב ניצחתי.

השארתי את המשחק מבולגן על השולחן וחזרתי לשבת עם כולם.
פתאום אני שומעת את X שואל "מה זה המשחק הזה ?" ונוגע במשחק שאני וחבר שלו שיחקנו.
"מי יכול להסביר לי" הוא שאל.
וזה היה מוזר...
כי זה די היה ברור שאני היחידה שיכולה להסביר לו.
וX בדרך כלל לא מפספס דברים.
הוא כנראה הבחין כשאני וחבר שלו ישבנו בצד בזמן שכולם דיברו ושיחקנו.

אבל זה לא משנה.
זינקתי.
עמדתי כי גם הוא עמד והתחלתי להסביר ואז הבנתי שזה לא נוח לי להסביר ככה אז התיישבתי.
התחלתי להסביר לו וקיוויתי שאני מובנת.
המשחק גם לא היה יותר מידי מסובך.
התחלנו לשחק אחד נגד השני.
עשיתי בדיוק מה שעשיתי עם חבר שלו.
פשוט שיחקתי.
שרתי לעצמי שירים תוך כדי.
אבל בניגוד למה שהיה עם חבר שלו...
אני לא הסתכלתי על X.
אני השפלתי מבט והבטתי על הכל חוץ מעל X.

לא ממש שמתי לב שזה מה שעשיתי עד שחזרתי הביתה.
ואולי זה טוב.
אולי זו הדרך לשחרר אותו.
פשוט להפסיק לראות ולהסתכל עליו.
ואפילו אם אני רוצה לעזור לו במשהו...
להניח לו להסתדר לבד.

המשחק היה נחמד.
X התעצבן כמה פעמים כי או שהוא לא ידע משהו כי לא הסברתי את זה טוב או שלא הסתכלתי כמו שצריך על המשחק ועשיתי טעות.
במקום להתעצבן ולענות בחזרה...פשוט אמרתי "סליחה".

ניצחתי אותו במשחק.
מוזר אבל אחרי שזרקתי משהו על זה ששניהם טובים במשחק שרק עכשיו לימדתי אותם...הוא איכשהו נהיה פחות טוב.
הוא שאל על חבר שלו אם הוא היה טוב במשחק הזה.
ואמרתי לו שהוא היה תותח אבל אני ניצחתי בסוף.

אחרי זה הוא לימד מישהי אחרת מהחבר'ה לשחק ואני הסתכלתי עליהם משחקים.
היא גם ניצחה אותו.


וזהו.
זה מה שהיה מX.
כשהוא לא לידי אני (אמרתי שאני לא אכתוב את זה יותר אז פשוט תשלימו את המילה בראש שלכם)
וכשהוא כן לידי אני אפילו לא מסתכלת עליו כמו שצריך.

אבל הפעם זה היה לא כדי שהוא לא יברח ממני.
זה היה נטו בגלל כבוד.
כיבדתי את הרגשות שלו ואת זה שקשה לו איתי ועם האופי שלי ושמרתי מרחק.
לא משהו מוגזם.
אם הוא התקרב לא התרחקתי.
אם הוא דיבר אליי עניתי.
אם הוא רצה לשחק הסברתי.
וכשהוא כעס במקום לענות בכעס איכשהו עניתי בנימוס.
וזה היה אמיתי.

בוא נגיד שהפגישות האלה עם X גרמו לי להבין שקצת השתנתי.
שאני כבר טיפה יותר בוגרת.
אבל האם הצלחתי לשחרר אותו סופית ?
אני מניחה שאני צריכה לחכות ולראות.

בכל אופן...
איך שזה נראה עכשיו...X ואני בסדר.
אנחנו שומרים על מרחק מאוד מובן.
ברור לי שאסור לי בשום פנים ואופן לצעוד לעברו אפילו צעד אחד.
שאני צריכה לכבד אותו ואת מה שהוא אמר לי.
וככה הוא גם ידע לכבד אותי.

אנחנו מכבדים יותר אחד את השני כשאנחנו סתם שני אנשים.
עכשיו אני קולטת שהוא לא ירד עליי אפילו פעם אחת.
שהוא לא דיבר עליי בכלל למעשה.
כשדיברתי עם אחרים הוא שתק.
אולי זה כי בפעם הקודמת שראיתי אותו אמרתי לו "אני מדברת עם חברה שלי" כשהוא התחיל להפריע לי ולדחוק אותי החוצה מהשיחה.
במקום שאני ארגיש שאני מפריעה לשניהם.
אמרתי שהוא זה שמפריע לי כרגע לדבר עם חברה שלי.
וזה היה מובן כי הייתי איתה קודם ואז הוא בא והתחיל לדחוק אותי הצידה.


אני באמת חייבת לזכור כמה טוב זה מרגיש שX באמת מכבד אותי.
וכמה זה טוב להרגיש שהוא באמת לא מעצבן אותי יותר.
ושהוא כבר לא גורם לי לכעוס.

אמרתי לו פעם שאנחנו אש ואש וזה למה שאנחנו לא מסתדרים.
אבל אני בשנה האחרונה התחברתי יותר לעצמי...ועכשיו...אני כבר לא אש.
אני הרבה יותר אדמה.
חזקה ויציבה אבל גם עקשנית.
והוא...הוא נראה אותו דבר.
הוא נשאר אש.
אבל לא כל הזמן.
לפעמים הוא גם עדין כמו מים.
אני מניחה שהקשר שלנו הרבה יותר טוב עכשיו כי אני זאת שהשתנתה.

אני לא יודעת אם שיחררתי את X סופית או לא.
מה שמשנה זה שגם הפעם...בזכותו...למדתי משהו.

X הוא המורה הכי קשוח שהיה לי.
וזה נראה שעכשיו אני סוף סוף מצליחה לעבור את השיעור שלו.
אם לפני שנה עברתי ב60.
הפעם עברתי בלפחות 80.


שורה תחתונה.
היה כיף.
להגיד שזה היה רק בגלל X ?
זה לא נכון.
הצלחתי להינות הפעם מאנשים אחרים.
וכן...קצת מX.
אבל זה היה רק בגלל שהוא היה רך איתי וכיבד אותי.
וזה כנראה היה בגלל שאני השתנתי.
אני מניחה שזה מה שאומרים שכדי לשנות צריך להשתנות.

אני השתנתי ובעקבות זה X שינה את היחס שלו כלפיי.
מה אני יכולה להגיד ?
לחיי שינויים.







 

ילדאישedya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: