עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

עכשיו רע ועכשיו טוב

21/07/2019 15:59
Venus
אז מה --- ?
מה שלומך ?

אני ?
אני בסדר.
לא ממש מתחשק לי לעשות שום דבר.
אני מניחה את הראש שלי בעצבות על השולחן..."אין לי כוח".

אני מנסה לצאת מזה...
אבל אין לי ממש לאן לצאת מזה.
אפילו לא בא לי לשמוע מוזיקה.
למעשה אני כבר 5 שעות על המחשב ולא שמעתי שיר אחד.

לא בא לי לעשות כלום.
אפילו לא משהו שישפר לי את המצב רוח...כמו ללכת לספרייה.
אולי אני צריכה להכריח את עצמי...
אני לא ממש יודעת להכריח את עצמי.

פשוט בא לי לבכות.
אני לא יודעת מה יש לי...
כואב לי בנשמה...
כואב לי בדרך הכי אפלה שיש.

זה יעבור בקרוב...
חשבתי שהיום אני כבר אהיה בסדר...
אבל אולי זה יהיה מחר.


לא בא לי לאכול לא בא לי לשון לא בא לי ללחוץ על כפתור האנטר.
אבל הנה לחצתי.
ושוב.
ושוב.
ושוב.

אני לא יודעת מה זה...
זה דיכאון ?
זה דאון ?
למה זה ככה ?


אני מעדיפה לשכב במיטה ולבכות מאשר לשבת על הכיסא ולנסות למצוא משהו אחד שאני רוצה לעשות.
אני לא רוצה לעשות כלום.
אני רק יכולה לכתוב..
כי לכתוב זה קל כמו לנשום.

לא...לכתוב זה יותר קל מלנשום.
לכתוב זה יותר קל מהכל.

אבל התעייפתי עכשיו גם מזה...
אז מה אני אעשה ?
מה אני כבר יכולה לעשות חוץ מלכתוב ?

אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק לעשות משהו.
יש משהו שאני עושה שעושה אותה אומללה.
לא יודעת מה זה בדיוק.

אולי אני צריכה להפסיק לכתוב.
פשוט לעצור.

אבל לכתוב זה כמו הסחת דעת...
הסחת דעת מהכאב.
הסחת דעת מהמציאות...
הסחת דעת מאיך שאני מרגישה כרגע בפנים.
אני חושבת שאני צריכה להתמודד עם זה...
עם מה שאני מרגישה.

אני אחכה לערב...
בערב אני אצא ואשב לי על איזה ספסל ואחשוב על משמעות החיים.

אבל אני באמת חייבת למצוא משהו לעשות עכשיו.
לא בא לי לפתוח יוטיוב...
זה ישאב אותי.

מצאתי...
אני פשוט אשים שיר ואשכב על הרצפה...
זה מה שהייתי עושה פעם.
אולי היום זה יעזור.

השעה עכשיו 03:02 PM

אני אחזור לעדכן אתכם איך היה לשכב על הרצפה.


טוב אני מעדכנת שעכשיו השעה 03:55 PM.
ואני מרגישה יותר טוב.
רגועה.
החלטתי שלפני שאני נשכבת על הרצפה אני מכינה לי רשימת השמעה קצרה...
קראתי לה "שירים לדיכאון" ושמתי בה שירים שיגרמו לי להתחבר לצד היותר רגיש שלי וגם בו זמנית לצד הפגיע שבי וגם אחד שמעודד כשקשה.
בכל אופן.
כל שיר שהיה שם היה מושלם בעבורי.
החלטתי להקשיב לשירים תוך כדי שאני שוכבת על מזרן עד שהרשימה תחזור לשיר הראשון שבחרתי.
שכבתי וכיביתי את האור.
רק האור מהחלון נכנס.
וזה היה מושלם.

חשבתי למחוק את הפוסט...
כי אני מרגישה יותר טוב.
אבל למה למחוק ?
הרגשתי רע ועכשיו אני מרגישה טוב.
זה לא אומר שצריך למחוק.










edya
just mor
22/07/2019 22:15
זה בסדר להרגיש רע
לכולנו יש את הימים שאנחנו לא מתפקדים
אם את רואה שזה משהו כרוני תנסי לחשוב למה , מה הביא אותך למצב שאת מדוכאת?
רק את יודעת , תהיי אמיצה ותתמודדי עם האמת פנים אל פנים
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: