עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים.
1997.
מזל שור.
חלום-להיות חופשייה.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
sunshinebloger97@gmail.com
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
סיפור קצר-בשמלה שחורה

כתבתי סיפור בהמשכים!
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה ולקרוא את החלק הראשון.
מקווה שתאהבו :)

בשמלה שחורה
הבחירה של הלב
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
מרוב אהבה שותק

להיעלם מפה לאט לאט

14/07/2019 00:40
sunshine
אני שוקלת למחוק את הבלוג שלי.
לא יודעת...
אם הייתי יכולה להעביר את כל הפוסטים שכתבתי עד עכשיו ופשוט להסתיר אותם איפשהו הייתי עושה את זה בלי להרגיש צורך ממש להפסיק לכתוב.

אני רוצה למחוק את הבלוג.
היה לי את אותו חשק לפני בערך שנה.
ולמעשה הצהרתי שאני מפסיקה לכתוב פה.
והפסקתי.
למעשה לא ממש חחחח
אומנם נעלמתי לתקופה...
אבל למעשה בתקופה הזאת פתחתי פה בלוג אחר.
שבו כתבתי כשאנשים לא יודעים שזאת שכותבת זאת אני.
לא היה להם שום רקע עליי והם פשוט קראו ופשוט כתבתי כשאני יודעת שלאף אחד אין שום ידע קודם עליי.
פה...פה פשוט יש כל כך הרבה דברים עליי.
אני לא יודעת...
אני רוצה למחוק אותם אבל לשמור אותם לעצמי.

את הסיפורים אני בטוחה הולכת להסתיר.
אני רוצה יום אחד לפרסם אותם בשם האמיתי שלי וממש לא מתאים לי שהם פה.

למעשה כשאני אסיים לכתוב את הפוסט הזה אני אעבור אחד אחד ואעביר אותם לטיוטה.
אחרי זה אני אעבור פוסט פוסט שכתבתי ואני אקרא.
מה שהוא פשוט "זבל" אני אמחק ומה שנראה לי טוב ושווה לשמור אני אעביר לקובץ ושאשמור את זה בתיקייה אם תאריך והכל.

ככה לאט לאט דברים יעלמו.
ואני לאט לאט אשכח.

כמובן שאני אמשיך לכתוב פה.
אבל אם מישהו ירצה לקרוא עוד פוסטים שלי ולחקור עליי ולראות איך הייתי כותבת בעבר (זוועה) או מה האופי שלי והבעיות שלי בחיים.
זה בעוד כמה חודשיים כנראה יהיה בעייתי.


אז אני עושה ניקוי.
כדי שיום אחד אני אוכל לחשוף את מי שאני ואת המשפטים שלי והסיפורים שלי בלי לחשוש...
וגם אם מישהו יגיד..."וואו זה נשמע לי מוכר קראתי את זה פעם"...אז זה לא משנה כי הוא לא יוכל לוודא שאכן זה משהו שאני כתבתי בתור סאנשיין.

כבר חשבתי על זה הרבה זמן.
פשוט לא ידעתי איך לעשות את זה.
עכשיו כבר יש לי תוכנית ברורה בראש.
וזה יהפוך להיות יותר קל לי גם לפתח את מי שאני באמת בלי לחשוש שמישהו יזהה אותי בתור סאנשיין.

עכשיו כמובן שאין לי מי יודע מה הרבה קוראים.
וכמובן שמה הסיכוי שגם אם אני אוציא ספר אחד מכם יתקל בו.
אני מרגישה שהבלוג הזה הוא משהו שאני לא יכולה להרשות לו להתקיים לבד.
ברגע שאני אעבור לגמרי הלאה...הבלוג הזה סופית יהפוך להיות ריק...


אני לא בטוחה שאתם לגמרי מבינים כמה זה קשה.
אבל הבלוג הזה ועצם זה שהוא קיים באמת מכבידים עליי לעבור הלאה...
אז לאט לאט.
אני אקח את כל הקטעים הטובים שכתבתי פה ואשמור אותם...שזה ידרוש ממני לקרוא כמעט 600 פוסטים שכתבתי.
זה כאילו...זה מלא זמן...בוא נגיד שכל פוסט הוא 5 דקות קריאה במקרה הטוב...ויש לי 547 פוסטים זה יוצא....בערך 46 שעות.
46 שעות רק לקרוא את כל הפוסטים שלי.
שלא לדבר על להעתיק אותם ולשמור אותם בתיקייה.
כל פוסט יקח לי יותר מ5 דקות....בערך 10 דקות במקרה הטוב...ככה שזה יוצא...92 שעות.

שעה כל יום...זה 92 ימים.

טוב...
אז תוך 100 ימים אני אמורה כבר להגיע למצב שבו בבלוג שלי יש רק את הפוסטים האחרונים.
אני רוצה להגיע למצב שאנשים יוכלו לקרוא רק את הפוסטים הרלוונטיים לתקופה.
פוסטים שהם צריכים לקרוא כדי להבין את הדברים העתידיים שאני אכתוב.

אני לא יודעת אם אני אשמור גם פוסטים שאמורים לעזור...כאלה עם טיפים וכ'ו.
בכל אופן.
נחכה ונראה.
אני מחכה לניקיון הזה כבר....
בעוד 100 ימים...מקווה שזה יעבוד לי חלק.


נ.ב

האם אתם מבינים את הצורך הזה ?
להיעלם מפה לאט לאט ?







כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
הציטוט האהוב עליי

"אי שפיות: לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" - אלברט איינשטיין

תמיד שאני מאבדת משהו אני מוצאת את עצמי מחפשת באותו מקום כמה פעמים שוב ושוב ומשתגעת.
ומאחר שאני ממש שונאת לאבד דברים ולא יכולה להפסיק לחפש עד שאני מוצאת...המשפט הזה עוזר לי לחפש בצורה הגיונית...וככה אני מוצאת את הדבר שחיפשתי יותר מהר.
ולכן הוא אהוב עליי ביותר כרגע.
הסיפור האהוב עליי

פיטר פן.
בהחלט סיפור שהייתי רוצה להיכנס אליו.
זה אומר עליי הרבה דברים אה?
אני מניחה שאני אחת כזאת שפשוט לא רוצה להתבגר.