עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים.
1997.
מזל שור.
חלום-להיות חופשייה.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
sunshinebloger97@gmail.com
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
סיפור קצר-בשמלה שחורה

כתבתי סיפור בהמשכים!
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה ולקרוא את החלק הראשון.
מקווה שתאהבו :)

בשמלה שחורה
הבחירה של הלב
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
מרוב אהבה שותק

החופש לרוץ

08/07/2019 00:32
sunshine
רצתי היום.
אני לא מאמינה שאשכרה רצתי היום...
נכון זה היה אולי 2 דקות ואפילו לא רצוף.
אבל עדיין !!!!
אני מרגישה כל כך טוב שעשיתי את זה.
התחלתי ללכת לפני כמה ימים ואפילו כשהלכתי כאב לי.
כי אני לא נושמת טוב אז יש לי כאבים בכתפיים אם אני שוכחת לנשום...
כן אני יודעת שזה לא נשמע הגיוני...אבל לפעמים אני שוכחת לנשום.

היום פשוט התחלתי לרוץ.
לא יודעת למה.
לא לקחתי את זה קשה מידי.
ונכון אומנם רצתי דקה עד שהחלטתי שמיציתי ושאני אמשיך לרוץ אחר כך.
הדקה הזאת גרמה לי להבין שאני יכולה לרוץ יותר מדקה.

אולי בגלל זה המשכתי את ההליכה שלי כשאני רוקדת ברחוב ומדלגת והולכת לאחור ושרה בלי קול בצורה מוגזמת...
מסתבר שאין אף נפש חיה בשכונה שלי אחרי השעה 11 וחצי.
וזה היה כל כך כיף.
השעות שאני הכי אוהבת להיות בהן בחוץ הן השעות שאני לא יכולה יותר מהבית.
לא לבד בכל אופן.
אחרי השעה 12...ההורים שלי כועסים אליי אם אני מסתובבת בחוץ לבד.
אני לא מבינה אותם.
למה הם מגבילים אותי ?
גורמים לי להרגיש שעשיתי דבר נוראי רק כי חזרתי ב4 לפנות בוקר לבד ברגל מחברה שגרה 20 דקות הליכה ממני.
כאילו...למה שאני אקח מונית בשביל זה?
למה שאני אחזור מוקדם יותר אם אין מי שיחזיר אותי כשאני לגמרי יכולה ללכת ברגל !?

הייתי רוצה לדבר על זה איתם.
אבל אני לא אוהבת שהם מתחילים לצעוק עליי.
יש דברים שעליהם ההורים שלי לא מוכנים לשמוע.
אולי אם אני אלמד הגנת עצמית או משהו כזה אני אוכל להסתובב ברחוב מתי שבא לי...
זה נשמע מגוחך כל כך.
הישוב שלי כל כך בטוח...למה אני לא יכולה להסתובב בו בחופשיות !?

אני מניחה שזה למה נהנתי כל כך לרוץ.
זה הרגיש כמו טעימה קטנה מהחופש.
חופש ממה שאנשים חושבים עלי כשהם מסתכלים עליי רצה.
חופש מההורים שלי שישנים ולא שמים לב לשעה שבה הבת שלהם יצאה לעשות ספורט.
חופש מהכבלים ששמתי על עצמי...הדעה הזאת שאני לא מסוגלת לרוץ.
אני מסוגלת לרוץ...ולא לסבול תוך כדי.
אומנם כרגע זו רק דקה.
אבל לאט לאט.
דקה תהפוך ל2 לאט לאט זה יגיע ל5 דקות...ומבלי שאני אשים לב לרוץ לא יכאב בכלל ואני אוכל לרוץ כמה שבא לי.



IM AL
סיציליאנה
08/07/2019 13:38
כל הכבוד :]
לאט לאט את תשתפרי בזה,
ואז זה יהיה אפילו יותר כיף!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
הציטוט האהוב עליי

"אי שפיות: לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" - אלברט איינשטיין

תמיד שאני מאבדת משהו אני מוצאת את עצמי מחפשת באותו מקום כמה פעמים שוב ושוב ומשתגעת.
ומאחר שאני ממש שונאת לאבד דברים ולא יכולה להפסיק לחפש עד שאני מוצאת...המשפט הזה עוזר לי לחפש בצורה הגיונית...וככה אני מוצאת את הדבר שחיפשתי יותר מהר.
ולכן הוא אהוב עליי ביותר כרגע.
הסיפור האהוב עליי

פיטר פן.
בהחלט סיפור שהייתי רוצה להיכנס אליו.
זה אומר עליי הרבה דברים אה?
אני מניחה שאני אחת כזאת שפשוט לא רוצה להתבגר.