עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

ורוד בהיר

05/07/2019 03:50
Venus
אוקיי אז היה נחמד.
עבדתי רק שעתיים.
לא עשיתי הרבה דברים.
הוא גם לא ממש הסביר לי את הדברים החשובים.
כמו איך לתפעל את הקופה.
הוא רק אמר לי לעבור ולראות הכל מסודר ושתמיד להציע את המוצר היקר יותר.
זו חנות שיש בה הרבה דברים שבכלל לא שמעתי עליהם.
חנות צעצועים יצירה ועוד מוצרים שלא היית חושב שיש שם.
זו החנות האהובה עליי בסביבה ולכן אני רוצה לשמור איתו על יחסים טובים.
רק עכשיו גיליתי שיש עוד קומה שלמה למעלה של דברים...ועוד יצירה.
לא הספקתי לעלות לשם להסתכל.
אני כבר מתה לעלות ולראות.
הייתי אצלו כל כך הרבה פעמיים ולא ראיתי שיש שם עוד מוצרים.
חשבתי שזה רק מחסן.
אבל לא.

אני לא יודעת אם אני רוצה להפוך את זה לעבודה הקבועה שלי.
המנהל נחמד.
והוא נראה כמו בן אדם רגוע.
אני פשוט יודעת שזה יהיה קשה יותר להכיר את על המוצרים...ושאם מישהו ישאל אותי אם יש מוצר מסויים...אלא אם כן ראיתי אותו בעיניים שלי...אין לי דרך לדעת.
הוא אפילו לא העביר את הברקודים של כל המוצרים למחשב.
הוא אמר שהוא התחיל והתייאש.
אז הוא פשוט לא סורק ברקודים.
כמובן שידעתי את זה כבר לפני...
אבל קיוויתי שאולי המוצרים כן יופיעו בקופה.
אבל לא.

התוכנה של הקופה שונה לגמרי ממה שעבדתי איתו והוא לא נראה לחוץ לתת לי להשתמש בקופה.
למרות שזה לא נראה מסובך.
הייתי רוצה שיתן לי לראות אם אני יודעת לתפעל אותה כדי שאם במקרה הוא יצא מהחנות ומישהו ירצה לקנות משהו...אני אוכל לעשות את זה בלי לאלתר אלא פשוט כי אני יודעת.

וואו...
לא חשבתי שיש לי כל כך הרבה לכתוב על זה.
בטח לא שאני רוצה לכתוב על זה.
אני מניחה שזו אנרגיה שונה...
ואני לא בטוחה אם זה משהו שאני רוצה להתחייב אליו.
אבל אני כן אוהבת את זה שיש לי כסף.

בכל אופן...שנינו בודקים...הוא אמר שיכול להיות שהעובד השני יעזוב ואז אני אחליף אותו וזה יהיה עמוס.
הוא אמר לי שעבודה היא 6 שעות.
ככה שזה נשמע לי לא כזה עמוס בהשוואה למקום העבודה הקודם.
שם עבדתי 7 - 8 שעות....ואז ביליתי שעתיים בנסיעות...סך הכל ביום עבודה רגיל ביזבזתי 9 שעות על העבודה.
ועבדתי קשה.

שם אני לא אעבוד יותר מ6 שעות כי זה פשוט לא השעות שלי ואני לא אסכים אם הוא יגרום לי לעבוד יותר.
כרגע אני לא עובדת קבועה.
אני רק נבדקת.
ככה שאם לא מתאים לי...זה לגמרי מתאים להגיד שלום.
כי זה לא שהוא בונה עליי או משהו.

זה הולך להיות שונה...וללא ספק אני הולכת להכיר מוצרים חדשים ולהיות עסוקה בארגון מחדש של דברים וניקיון.
אני מרגישה שאני יכולה לעשות את זה...אבל אני באמת צריכה מישהו שיהיה שם לענות על השאלות שלי ולהסביר לי יותר.
הדבר שהוא הכי חושש ממנו זה מה אני אעשה בימים שבהם תגיע סחורה...אם אני אוכל להרים אותה וכ'ו.
אני הרמתי סחורה במקום הקודם שבו עבדתי.
אבל אני לא יודעת לאיזו סחורה הוא מתכוון...עד כמה זה באמת כבד...ובכלל...איך לקבל את הסחורה.
זה היה יכול להיות כל כך הרבה יותר פשוט אם הוא היה דואג להסביר לי את כל הדברים.
אבל אולי הוא רצה לקחת את זה לאט.
אני תמיד הייתי עובדת מהירה שרוצה ללמוד כמה שיותר יותר מהר.
וכנראה שכרגע...לא אכפת לו ממש מהקצב שלי.
אכפת לו רק מסידור החנות ומכירה.

אני יותר רצינית מזה.

בכל אופן...נראה איך יעבוד החודש.
באמת שלא אכפת לי מכסף.
זה לא שיש מקום עבודה אחר שאני מעוניינת לעבוד בו.
ומה גם שהוא מקום העבודה היחיד בסביבה שלי שאני מעוניינת לעבוד.
כלומר שכל עבודה אחרת תהיה רחוקה מהבית ואני אצטרך לקחת אוטובוס ולבזבז את זמני בדרכים.
אני פשוט אוהבת את זה שאני לא מבזבזת זמן בלהגיע ולחזור מהעבודה.
ושאני לא צריכה להיתקע בפקקים של תל אביב.


אני מרגישה צורך לחזור על זה שוב.
אני בתקופה טובה.
החודש אמור להיות חודש טוב עבורי.
אני כותבת את הפוסט הזה ואני רואה ורוד בהיר.
זו התחושה שלי עכשיו.
ורוד בהיר.
אופטימי,קליל,חמוד ונעים.
ככה אני מרגישה עכשיו.


אני מניחה שאם אני ארגיש ככה גם בסוף החודש אני אשאר בעבודה...
ואם לא אז אני אצטרך לחשב טוב טוב אם זה מה שאני רוצה לעשות ואם יש לי אופציה אחרת.
כי כשעזבתי את עבודה הקודמת איפשהו ידעתי עמוק בתוכי שאני יכולה לעבוד שם.
אחרי זה...באמת שאין לי אופציה אחרת.

הוא כל הזמן אמר שזה ניסיון.
אז זה לגמרי בסדר אם אני אעזוב בסוף החודש.
בינתיים הכל נראה חיובי.
הוא בוס נחמד.
אבל לא ממש בוס.
הוא פשוט בן אדם שרוצה שחנות שלו תצליח.
ואני רוצה לעזור לו.


יש לי הרבה ללמוד.
היום למדתי מה זה קרטון ביצוע.
בושה בהתחשב בכך שהייתי במגמת אומנות.
כנראה שכשאני לומדת משהו ואני מרגישה שהוא כבר לא הכרחי אני מוחקת אותו מראשי.
אז למרות שהייתי אמורה לדעת מה זה קרטון ביצוע...לא ידעתי.

וזה רק הוכיח לי שאני לא יודעת הרבה דברים.
כי אני צריכה לדעת את השמות של כל הדברים האלה כדי שאם לקוח ישאל אני אדע למה הוא מתכוון.
ויש כל כך הרבה דברים...
הלוואי והוא היה עובר איתי מדף מדף ואומר לי את השמות של כל הדברים שאני לא מכירה.

אבל הוא לא נראה בקטע.
אבל היי...לפחות יש פלאפון של החנות שאני יכולה לשים בו מוזיקה.
ואין כל כך לחץ.

אני רק רוצה להיות טובה בעבודה שלי.
בינתיים אני בסדר.
אבל אני קצת חוששת כי יש לי בוס שלא רואה את הצורך שלי בלדעת קצת יותר.
בלדעת את הדברים החשובים.

אבל זה לא משנה.
אני עדיין רואה בינתיים ורוד בהיר.
אולי כי בחנות יש כל כך הרבה דברים יפים וחמודים וילדותיים שאני פשוט מתה עליהם.

בובות,כל מיני דברים בעיצוב של חד קרן,דברים לבית,אלקטרוניקה,יצירה...יש שם הכל !!!!!!!!
וזה למה זה כל כך כיף ובו זמנית מרתיע.
איך לעזאזל אני אעשה את זה !?
אני מניחה שצעד אחר צעד.
בינתיים...אני פשוט אהנה מהורוד בהיר.











סיציליאנה
05/07/2019 14:13
את סינסתזית? או שזה סתם רגע קיצי שכזה?
Venus
05/07/2019 14:27
אני לא יודעת מה זה אומר חחחח
אז כנראה שלא.
וזה גם לא בגלל הקיץ.
זו פשוט אווירה כזאת.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: