עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

חברות. ללא ספק.

29/06/2019 21:10
Venus
הייתה שבת נורמלית.
קראתי ספר שנקרא "תכלס" שמדבר על איך להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמך.
מי שכתבה אותו כתבה בהתחלה על לקרוא הרבה דברים ולשמוע אבל כשזה מגיע ליישום איכשהו הכל מתפספס.
מאוד התחברתי לזה כי קראתי הרבה ספרים אבל הם לא ממש עזרו לי לקחת את הידע שהם נתנו לי וליישם אותו.
היה לי מאוד מעניין לקרוא אותו.
התחברתי למי שכתבה אותו...אפילו שהיא במקום אחר בחיים שלה ממני.
בת 50 עם ילדים שמגשימה את עצמה אבל למרות זאת ממשיכה לעבוד על עצמה כי אף אחד לא מושלם.

נהנתי מהסיפורי חיים שלה.
נהנתי מהאישיות שלה.
נהנתי בעיקר מהקושי.
מזה שהנה...היא חשבה שהיא מצאה פתרון לבעיה שלה...ובסוף גילתה שלא.
זה לא הפתרון.
הייתה לה הארה...ואז היא הבינה שזו לא ההארה שהיא חיפשה בנושא הספציפי הזה שהיא התמודדה איתו.

ספר מהנה עבורי...היא הזכירה הרבה ספרים ששמעתי עליהם ואנשים שנתנו לה אישית השראה וכוח.
היא אפילו סיפרה על ספר שאני בעצמי קראתי וחשבתי שהוא מדהים.
רק שהיא אשכרה יישמה אותו בחייה ואני פשוט המשכתי לקרוא אותו בפעם השנייה כי הרגשתי שהוא עושה לי קצת סדר בראש.
אולי אם אני אקרא אותו שוב ושוב זה יקלט.

בכל אופן מהספר הזה אני לא חוששת אם התובנות שלה יקלטו אצלי או לא...כי הסיפורים שלה כן נקלטו.
לא הידע.
לא המוח.
לא התובנות.
אלא הסיפורים והחוויה האישית שדרכה היא הצליחה לצמוח.

אני כנראה אלך להליכה הערב כי אני מרגישה שאני חייבת לדחוף את כל עניין הספורט הזה.
שאין לי זמן שאני חייבת להרזות כמה שיותר מהר.
נמאס לי כבר להיות בגוף הזה יותר.
הוא אחלה.
אבל הוא לא מרגיש אני.

מחר אני הולכת לעבודה שלי.
מחכה לי נסיעה ארוכה אבל זה בסדר כל עוד אני לא אחכה לאוטובוס שעות כמו בפעם שעברה.

מקווה שאני אצליח לישון כמו שצריך הלילה כדי שאני אוכל להגיע לפגישה עם חברה שלי עירנית.

אני קצת מצפה למשהו ומדמיינת אבל כדאי שאני אפטר מזה.
ציפיות ודמיונות אף פעם לא תאמו את המציאות שלי.

אני כן מקווה שהבחור שעבדתי איתו יהיה במשמרת כשאני אגיע.
אני רוצה לראות אותו בפעם האחרונה.
להיפרד ממנו וסוג של לרמוז לו..."זאת הפעם האחרונה שאתה הולך לראות אותי אז אם רצית להתחיל איתי זה הזמן".
אבל אני לא ממש הטיפוס שיודע לרמוז.
כמובן שאני יכולה להתחיל איתו בעצמי.
אבל אני לא מוכנה להפיל על אף אחד את התיק שלי.
זה יהיה הרבה יותר קל אם הוא יבקש אותו ממני.
אם הוא יבקש אותי.

אני מניחה שאני פשוט רוצה שהבחור יבחר בי ולא שאני יבחר בו.
זה מטומטם.
אין בזה שום כבוד או גאווה.
אבל זה מה אני רוצה.

אולי יום אחד זה ישתנה.
אבל במקרה הזה...
עם הבחור הזה.
אני באמת לא יכולה לעשות את הצעד.
זה לא משהו שמרגיש נכון.

ואם הוא יבחר בי וזאת תהיה טעות...זאת לא תהיה אשמתו של אף אחד.
אבל אם אני אתחיל איתו והוא אשכרה יסכים...זה מפחיד.

הבנתי את זה לאחרונה שאני לא חוששת מזה שהוא ידחה אותי אלא חוששת מזה שיאמר לי "כן".

אני כל כך פחדנית.
אבל אני מניחה שאני רוצה ולא רוצה בו זמנית.
ושבמקרה שלו....
אני מעדיפה להישאר פסיבית.
רק להראות לו כמה אני מחבבת אותו.
אפילו להיות ידידים זה מעולה.
לא רוצה יותר מזה.

אני מניחה שלמרות שהוא נראה חמוד ואפילו טוב בעיניי...
המשיכה זה לא באמת משהו שקיים בנינו.
אני פשוט מחבבת אותו.
ואני מקווה שהוא מחבב אותי.
מניחה שהדרך היחידה שאני רואה להשאיר אותו בחיי היא לצאת איתו.
כאילו שאין דבר כזה להיות ידידים.

אני מניחה שבימים אלו למצוא חבר אמיתי שבאמת מבין אותי זה הרבה יותר קשה ונראה בלתי אפשרי מלמצוא בן זוג נחמד.

חברות או אהבה ?
חברות.
ללא ספק.











סיציליאנהedya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: