עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

להרגיש זרה

27/06/2019 19:09
Venus
אז דיברתי עם חברה שהכרתי דרך העבודה.
אני לא יודעת למה יש לי חברה בת 17 וחברה בת 43.
זה כאילו שאין לי גיל.
אני מרגישה כמו אישה רווקה בת 40 וטוב לב ובו זמנית אני מרגישה כמו ילדה בת 16 שמעניין אותה רק בנים.

קיצר אז דיברתי איתה.
היא חברה של המנהלת שלי לשעבר...
והיא אמרה לי שהמנהלת שלי השתנתה.
נהייתה קרה.
זה נשמע לי הגיוני.
כי עבדתי עם הבן אדם אז אני יודעת שכמה שיש בה הרבה חום ונחמדות...היא גם יכולה להיות קרה.
בן אדם כזה שכשרע לו הוא פשוט הופך לאחר ולא משתף אף אחד.

כשאני עבדתי איתה היא הייתה זהירה איתי.
כי מה לעשות...אני בן אדם רגיש...ובכיתי לה כמה פעמים כשהיא הייתה קצת יותר מידי בשבילי.
וזה המיס אותה.
זה הזכיר לה את עצמה מפעם.
אז כשחברה שלי אמרה לי שהיא השתנתה בערך מאז שעזבתי את העבודה...
בהתחלה לא הבנתי איך זה הגיוני.
הרי היא הייתה בן אדם חם ונחמד גם לפני שעבדתי איתה.

אבל אז נזכרתי בתהליך שעברנו ביחד.
היא למדה להיות רגישה ואני למדתי לשתף את המחשבות שלי.

אני ביום ראשון הולכת לבקר בעבודה.
אני קצת מפחדת.
את האמת שלא רציתי להיתקל בה.
כי הרגשתי שהיא השתנתה...ולא רציתי לראות איך היא תתייחס אליי אחרי חודשיים שלא ראתה אותי.
אבל אני הולכת.
עכשיו אני יודעת מה עליי לעשות.
פשוט להישאר אני.
לא לשכוח את זה שאני והיא מכירות.
לא לתת לעצם העובדה שלא ראיתי או דיברתי איתה חודשיים לשנות את היחס שלי כלפייה.

זה שהיא הטיפוס שישכח רגשות לא אומר שאני חייבת גם לשכוח.

אני יודעת שאני כבר לא שייכת לשם.
שהתפטרתי.
שכף רגלי תדרוך שם בפעם האחרונה ביום ראשון.
אבל אני מקווה שכשאני אהיה שם...אני לא ארגיש זרה.



Arixxxילדאישסיציליאנהedya
סיציליאנה
29/06/2019 01:30
תספרי ביום ראשון איך היה :]
Venus
29/06/2019 20:52
בהחלט !
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: