עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

סאנשיין עוד לא קמה

26/06/2019 06:56
Venus
בוקר.
קמתי.
הדבר הראשון שאני עושה זה בודקת את הפלאפון שלי.
הודעה מבת דודה שלי שחיה באמריקה שהם באים לישראל.
כתבתי לה שאני יודעת ושאיזה כיף וש6 בבוקר עכשיו אז אני הולכת לשטוף פנים.

ואז שגרת הבוקר הרגילה שלי.
עליה על המשקל.
לא השמנתי אז זה כבר טוב...אין לי תלונות כי זה אחלה משקל לבינתיים.
אחלה לנקודת פתיחה.


אחרי זה אני מתיישבת על הכיסא מול המחשב.
פותחת את המחשב ועד שהוא יטען אומרת ברכות השחר כרגיל כמו בכל בוקר בשנה האחרונה.


וזהו.
אני מניחה שסאנשיין עוד לא ממש התעוררה.
אז זאת רק אני.
מי שאני לא אהיה.
בחורה עייפה שאין לה ממש משהו לעשות היום וזה לא ממש מפריע לה.

הדבר הראשון שאני עושה במחשב זה לכתוב.
אפילו לא לשים מוזיקה.

היה לי חלום די נעים...
חלמתי שאני מנגנת בגיטרה והיא מפיקה בדיוק את הצלילים שבתוך הראש שלי.
כי מה לעשות אני לא יודעת לנגן בגיטרה.
חלמתי שאני עושה את זה מתוך שינה.
שלמעשה זה לא אמיתי ועוד רגע השיר הזה שאני שרה והמנגינה הזאת שאני מנגנת יעלמו.
ואז בחלום שלי ההורים שלי באו והעירו אותי כי אני שרה מתוך שינה.
אבל גם זה היה חלום.


אח שלי חזר הביתה אחרי 45 ימים בכלא צבאי.
ביקשתי ממנו חיבוק.
הוא אמר לי לא.
לא לוקחת ללב.
לפחות היה לי האומץ לבקש.

אחי השני (זה שאחרי) הוא הכי בעייתי.
הוא השתחרר מהצבא בעזרת קב"ן.
למרות שלא ברור בדיוק מה יש לו...אבל משהו יש לו.

הוא חושב שהוא בסדר.
הוא רק שובר לכולנו את הלב.
חוץ מלאחי השלישי (הקטן).
לאחי השלישי פשוט לא אכפת.
ודווקא לזה שלא אכפת אחי השני הכי נותן תשומת לב...ואז זה צעקות בבית כשאחי הקטן מבקש ממנו להסתלק.


אחי השלישי בכלא צבאי עכשיו.
אבל הוא לא משתחרר מהצבא.
הוא פשוט בעייתי.
עושה צחוקים.
מזלזל במפקדים.

אמא שלי חשבה שאחי הבכור הוא הכי גרוע...אבל עכשיו אחי הקטן מראה לה שיש יותר גרוע מזה.

אולי כי אחי הבכור היה אלים וחמום מוח ואחי הקטן סתם ממזר שאוהב להציק.

פעם אחת אפילו שמו אותו בבידוד למשך 19 ימים.
והוא בסדר.
הבן אדם לא השתגע ולא התבכיין כמו אחי הגדול.

ותאמינו לי...אחי הקטן לא נראה מאיים.
הוא רזה ויש לו משקפיים.
אבל יש לו את המבט המפחיד הזה שהוא נותן לאנשים.
שגורם להם לחשוב שהוא קצת פסיכופת.
אחי הקטן לימד אותי שאנשים מפחדים מאנשים פסיכופתיים אפילו יותר מאנשים חזקים ואלימים.



לפעמים אני מרגישה שכולנו פשוט חבורה שלי זרים במקרה חיים באותו הבית.
אני מניחה ששכחנו מה זאת משפחה.


הספר שהשאלתי מהספרייה _"אחרי ש..."_ אצל אחות של חברה.
הייתי אמורה להחזיר אותו לפני חודש.
ספר נחמד.
כתוב בצורה מפתיעה קלילה ומשעשעת מאוד.
הסרט זוועה.
לא קשור בכלל לספר.
אחרי 10 דקות של צפייה לא יכולתי כי מי שיצר את הסרט הזה כל כך מרושע שהוא מחק כל סממן אמיתי מהספר.

לא יודעת אם אני אקרא את ההמשך.
כי יש כבר את ההמשך של הסדרה בחנויות.
אני אחכה שזה יגיע לספרייה.
אבל זה לא דחוף לי.


עוד משהו ---- ?
עוד משהו שאת רוצה לכתוב לפני שאת הולכת לשטוף את העין המגרדת שלך ?

מקסימום נכתוב עוד פוסט.
להתראות...
ובוקר טוב.


נ.ב

מוסיפה את זה אחרי שלקחתי לי קערת קורנפלקס ושמתי שיר שהתנגן לי בראש.
אין לי כוח לדרמה של אנשים.
הלוואי והכל היה פשוט יותר.
יש לי הרגשה שאם אני אפסיק לנסות להבין הכל...דברים יהפכו ליותר קלים ופשוטים.
ושוב...
בוקר טוב.






ילדאישArixxx
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: