עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

מישהי יציבה

25/06/2019 08:13
Venus
אני שוב מרגישה שונה.
אחרת.
כאילו פחות אכפת לי...אבל בו זמנית אני רוצה לעשות דברים.

אני לא יודעת.
אני פשוט רוצה ללכת לאנשהו.
אבל אין לי ממש לאן ללכת.

ספציפית היום כן.
היום יש לי תוכניות.

אני מרגישה כל כך מוזר.
כאילו...שמשהו בסדרי העדיפויות שלי משתנה.

אני רק רוצה להיות.
להרגיש משהו.
להפסיק לכתוב.
להתחיל לחיות.

אני מניחה שכבר הרגשתי ככה בעבר...וזה לא באמת שינה לי משהו.

אולי אני מתגעגעת לעבודה...
אבל כמה שאני חושבת על זה...זה פשוט לא יכול להיות זה.
אני מניחה שאני מתגעגעת לאנשים.
להיתקל בהם.
לקנות מהם משהו.

לפני כמה ימים הלכתי לקניון והסתובבתי לבד ופשוט נהנתי.
משהו בלהיות מוקפת באנשים.
בלדבר עם המוכר הזקן בחנות בפינה.
בלהתחבר עם אנשים לכמה דקות ואז לא לראות אותם שוב...
אני אוהבת את זה.

אני מניחה שבני אדם הם יצורים הרבה יותר חמים ממה שחשבתי.
או שאולי הם הגיבו לחמימות שבתוכי.
שללא ספק באותו היום...הייתה שם.


אני מניחה שנהייתי חמדנית.
שאני כבר לא מסתפקת בעצמי יותר.
שאני רוצה וצריכה קשר עם אנשים אחרים.


אני רוצה להתחיל משהו חדש.
להכיר חברה חדשה או ידיד חדש.

ואתם יודעים מה...
זה מדהים...
אבל אני לא מרגישה שאני צריכה להשתנות בשביל זה.


אני מרגישה שמי שאני כרגע...
זה מספיק טוב.
אני מספיק ראויה.

כמובן שאני עדיין מתכוונת לעשות ספורט ולהבריא את השיער שלי ופשוט להיות יותר בן אדם ולא איזה יצור מסתורי שלא יוצא מהחדר שלו.
אבל אני מרגישה שהדבר שבאמת עושה את ההבדל מבחינתי...
זה ביטחון עצמי.

ברגע שלי יש ביטחון עצמי כל תקשורות עם העולם החיצוני היא הרבה יותר נעימה וקלה.
כי אני לא עסוקה בעצמי.
כי טוב לי עם עצמי וזה מאפשר לאנשים להרגיש טוב איתי.


עכשיו...ברור שכבר ידעתי את זה קודם.
ברור שהכבר היה לי ברור שברגע שבן אדם מרגיש טוב עם עצמו אז לאנשים אחרים יותר נעים להיות איתו.

אבל עכשיו אני ממש מרגישה את זה על בשרי.
ולא באמת עשיתי משהו...
זה פשוט קרה.
פשוט התלבשתי כמו שאני אוהבת ונוח לי.
פשוט יצאתי מהבית ולא היה לי מושג מתי אני מתכוונת לחזור.
פשוט שיחררתי והתחלתי להסתכל על העולם בצורה חיובית.

הפסקתי להרגיש הכל בעוצמה כל כך חזקה מבעד לפילטר שבתוך הראש שלי...ופשוט נתתי למציאות - כמו שהיא - להיספג בתוכי.
וזה מרגיש טוב.
כמו ולספוג ויטמין D.
רק שזה לא מהשמש...אלא מאנשים אחרים.


אני מניחה שסוף סוף כל הספרים האלו שקראתי מתחילים להוכיח את עצמם.
כמובן...שכשקראתי אותם לא באמת הצלחתי לעשות את הצעד הזה ולהרגיש כמו שהם רצו שאני ארגיש.
אבל עכשיו כשאני סוף סוף מרגישה בן אדם אני יודעת להבין מה השתנה...מה הייתה הבעיה...ולהבין את עצמי יותר טוב.
וזה בזכות הספרים האלו שקראתי.
לטווח הקצר...הם לא ממש הואילו לי...
אבל היו דברים שקראתי ונקלטו לי בראש ופשוט נשמרו שם עד לרגע הנכון עבורי להיזכר בזה.


אז בזכות הספרים אני מבינה את ההבדל בין ההרגשה של היום להרגשה של פעם.
וזה מאפשר לי להיות רגועה...לא לפחד שהתחושה הטובה הזאת תברח.
כי זה תלוי בי עם להרגיש טוב או לא.
זה תלוי באיך שאני מסתכלת על אנשים ובאיך שאני סופגת אותם.
זה תלוי באווירה שאני משרה על אנשים אחרים כי נכון - לפעמים אני מרגישה כמו מראה וזה מתסכל אותי.
אבל גם אנשים אחרים יכולים להיות המראה שלי.
הם גם יכולים לשקף לי את מה שאני מראה ואני לא חייבת להיות כל החיים המראה של אחרים.

אני לא חייבת לתת לאיך שהם ניראים ולאיך שהם מגיבים אליי לשלוט בתחושות שלי.
ברגע שיש לי ביטחון...ברגע שאני יודעת מי אני ואני מכוונת על התדר שאני הכי אוהבת להיות בו.
תדר של שלמות ושלווה עם עצמי...אני פשוט לא סוטה מהמסלול שלי.
אני נאמנה לתדר הזה כי - זאת אני באמת.
לא מראה.
לא שיקוף.

מישהי יציבה.

















אוריון
25/06/2019 15:55
אני אציע שוב.

לפני חודש הצעתי לך שנפגש למפגש חברותי של ששבש-שחמט, בהעדר אנשים אצל שנינו שאפשר סתם לשבת ולשחק איתם ולמלות קצת את מד הצורך החברותי (ראי הסימס), אמרת אז שאנחנו בקושי מכירים, אז הכרנו אכן בערך חצי חודש או כזה, עכשיו יש כבר עוד חודש של היכרות (את כבר חוזרת על עצמך P: בלי להעליב, יש נושאים שחוזרים) ונראה שבכתב אנחנו יכולים לתקשר. יהיה נחמד אני מניח להפגש עם ידידה וירטואלית שלי לאחר צוהרים של שחמט/ששבש, אני לא מציע דייט, רק מפגש חברותי שאחריו נחזור לוירטואליות, ושאני חושב ששנינו צריכים אותו - מכיוון שגם אני סובל מתקופה של מיעוט מפגשים עם חברים ותקופה שאני כבר לא שייך לאיזה מסגרת עבודה/לימודים. אז מה שאני אומר שאני אשמח אם יצא לי להביס אותך בששבש :)
מה דעתך?
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: