עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

סאנשיין VS סאנשיין

19/06/2019 12:47
Venus
12:33 זה קרה.
פתאום זה נחת עליי.
באתי לעשות ריפליי לפרק שעצרתי קודם כדי לענות על תגובות ולקרוא ולהגיב קצת...
ואז ברגע שלחצתי פליי המוח שלי צעק "אני רוצה לעשות את זה".

לכתוב.
להשקיע.
להוציא ספר.
"אני רוצה לעשות את זה !".

אתם לא מבינים אבל עבורי לרצות משהו זה נדיר.
אני תמיד רוצה....אבל זה ברמה ואנרגיה נמוכה.
הרצון הזה שונה.

זה רצון של התלהבות.
של התרגשות.
של תשוקה אמיתית.
שבא לי לבכות מרוב שאני רוצה לעשות את זה.


גם אם זה לא יפורסם...
לא אכפת לי.

אני הולכת לקחת את הסיפורים שלי וליצור מהם ספר.
אני הולכת להשקיע ולא סתם להעלות את זה לאינטרנט...אני הולכת להפוך את זה לממשי.
לחפץ אמיתי ביד שלי.
למשהו שהוא נוכח קבוע בחיי ולא נמצא איפשהו במקום סודי באינטרנט.

אני רוצה שהוא יהיה כספר.
אני רוצה שהוא יהיה על המדף שלי.
אני רוצה לפתוח ולעיין בו שוב ושוב.

עד כדי כך אני אוהבת את הסיפור הזה.

כמובן יש חששות.
אני חוששת לשנות את הסיפור...כי כל המוסיף גורע.
אני חוששת שהכתיבה שלי השתנתה מאוד בשנה האחרונה ואני לא אצליח לכתוב את הסיפור הזה מחדש.
לעשות את מה שרציתי פעם.
כי פעם רציתי לכתוב עוד הרבה סצנות לסיפור הזה...אבל עצרתי.
למה עצרתי ?
למה לא המשכתי לעשות את זה כשרציתי את זה אז !?

אולי אני יותר טובה היום.
אולי אני לא.
הפחד...לגלות שאולי אני לא אוהב את הכתיבה שלי כמו שהיא היום...הוא מה שהכי עוצר אותי.

כי כשכתבתי את הסיפור אני קראתי אותו שוב ושוב ושוב ושוב....ואהבתי את זה.
כאילו זה חלק מהנשמה שלי.
אבל אולי נשמה שלי השתנתה מאז?

אוף אני כל כך מוזרה.
יש לי יותר מידי רגשות שאני לא מבינה.

אני לא יכולה לנתק את המוח מהרגש...הרי הסיפורים שלי זה נטו רגש ושעשוע.

אני יודעת שאני לא מובנת.
תחשבו על זה ככה -
את הסיפור כתבה מישהי אחרת, סאנשיין בת ה20.
ועכשיו הולכת לכתוב אותו לא יותר מאשר סאנשיין בת ה22.
זה מרגיש כמו חילול !!!


אוף אני דרמטית.
תרגעי.
פשוט תקראי אותו שוב.
אם תרצי לשנות תשני ואם לא אז פשוט תשאירי אותו כמו שהוא !!


את יכולה להוסיף את הסצנות שרצית לכתוב אז היום.
ואם הם לא יתאימו פשוט תמחקי ותכתבי מחדש.

תאמיני בעצמך.
את לא פחות טובה מסאנשיין בת ה20.

זה הזוי שמנקודת המבט שלי אני הישנה הרבה יותר טובה מאני החדשה.

המוח שלי תמיד היה הפוך.
אני אמורה להיות בגיל שבו אני משתבחת עם השנים אבל איך שאני רואה את זה כל שינוי הוא קלקול של מה שהיה בעבר.

אולי זאת בעיה הרבה יותר עמוקה שאני צריכה לטפל בה.

"כל שינוי הוא קלקול של מה שהיה בעבר"...וואו סאנשיין...המוח שלך הוא באמת מקום מפחיד.


נ.ב

 (נכתב אחרי שלחצתי שמור פוסט וקראתי אותו - כמו תמיד)

אני יודעת שלא הבנתם כלום.
בפניכם פוסט שנכתב במהירות ובדיאלוג מאוד מוזר עם עצמי.
לי הוא לא מוזר כמובן.
אבל אני אומרת שהוא מוזר כי אולי לכם הוא נראה מוזר.

בשבת שאלתי את אבא שלי "אולי אני אלך לפסיכולוג?" ,סתם כדי לראות מה הוא אומר.
אבא שלי ענה שעדיף פסיכיאטר.
הוא כנראה לא חושב שפסיכולוג יכול להועיל לי.
אני יודעת שאני לא משוגעת.
אבל אני גם יודעת שקשה להבין אותי ולעקוב אחרי.
ואת זה אני כותבת לא כי אני חושבת שאולי לכם קשה להבין אותי ולעקוב אחרי.
אני כותבת את זה כי אפילו אני לא לגמרי מבינה את עצמי עד הסוף...






edya
אוריון
19/06/2019 13:37
רק ריפרפתי. אם את נלהבת מזה - אז אולי כדאי שתעשי את זה.

בהצלחה :)
זה טוב בתור תעסוקה נוספת.
Venus
19/06/2019 21:43
תודה...אני כנראה אעשה את זה.
אני ?
19/06/2019 17:42
כלכך מזדהה, כתבת יפייפה ממש הרגשתי שאני בתוך הראש שלך.
המון בהצלחה
Venus
19/06/2019 21:43
תודה
edya
21/06/2019 17:00
מהממת את.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: