עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

לכתוב ברצינות

19/06/2019 02:49
Venus
התחלתי לכתוב סיפור קצר.
שזה יותר כמו סצנה ממש קצרה.
אבל אני לא יודעת איפה לפרסם אותו.
פה או בפייסבוק ?

שזה יותר מאשר סתם לפרסם במקום כל שהוא.
זאת הבחירה בין אנונימיות לבין חשיפה אמיתית.

אני לא יודעת למה אני רוצה שאנשים ידעו שאני כתבתי את הסיפורים האלה...
הרי זה לא שיש הרבה במה להתגאות.
הכתיבה שלי חמודה אבל היא רחוקה מלהיות איכותית.

מה שאני בעצם אומרת...זה שלא כל אחד ידע להעריך את זה.
וזה לא שאני רוצה לכתוב אחרת.
אני אוהבת את הסגנון כתיבה שלי.
אבל אני לא יודעת אם הסיפור הזה ראוי...
הלוואי ויכולתי להתייעץ עם מישהו שמבין.
מישהו שיכול להגיד לי "זה בסדר שאנשים יקראו את זה...זה לא מביך".

אתם מבינים...הסיפורים שלי הם חלקים אמיתיים מעצמי.
ממי שאני.
מהעולם הפנימי שלי.
אני לא יודעת איך אני אתמודד ביום שבו אנשים יעשו את החיבור בין מי שאני באמת לבין הכתיבה שלי.

כתיבה הפכה להיות אחת התשוקות המרכזיות של חיי.
זה כל מה שיש.
זה כל מה שחשוב.
זה הכישרון האמיתי היחיד שלי.

אני טובה רק בכתיבה.
בכתיבה אני לא ממוצעת ולא משווים אותי לאנשים אחרים.
אני ייחודית.

גם בציור הייתי ייחודית.
אבל לא אהבתי לצייר.


יום אחד...
אני כנראה כבר לא אוכל להיות פה.
אני אצטרך למחוק את סאנשיין.
את הלב הסודי שלי.
כדי שאני אוכל לחשוף מחדש את הלב שלי...אבל הפעם רק את החלקים שאני רוצה.
לא הכל כמו בבלוג הזה.
למרות שגם פה...אני לא ממש חושפת הכל.


אני פשוט רואה סדרה (קוריאנית) על ספרים.
היא ממש חמודה.
והיא עושה לי חשק לעבוד בזה.
אבל אין לי כישורים.
אין לי השכלה.
העברית שלי ברמה נמוכה.

אבל תכלס...לא ממש אכפת לי מזה.
אולי לאנשים אחרים אכפת אבל לי לא ממש כשזה נוגע לכתיבה.
הכתיבה שלי טובה כמו שהיא.

אבל המוח שלי.
אני מרגישה שאני לא מספיק חכמה.
שאני לא צברתי מספיק אוצר מילים גבוהה בשפה העברית ושהאנגלית שלי צולעת.

כי אין מה לעשות.
ספרים תמיד יהיה קשורים לאיכות.
אני לא רוצה להיות מהסופרים האלה שהכתיבה שלהם לא איכותית ושזה רק מראה על האופי שלהם.

אני רוצה שאנשים יקראו את מה שכתבתי ויחשבו עליי דברים טובים.
אולי הם כבר עושים את זה עכשיו...למרות שהם לא ממש מכירים אותי.

כן...יש לי עוד לאן לגדול.
אבל הדבר היחיד שבאמת משנה עכשיו זה לאן אני הולכת לשייך את הסיפור הקצר שכתבתי.
כתבתי אותו בגוגל דריב...בדרך כלל שאני כותבת משהו זה רק בפייס או פה ובדרך כלל איפה שאני כותבת זה איפה שאני מפרסמת.
אבל את הסיפור הזה כתבתי שם כי לא חשבתי שאני אוכל ליצור מהכמה שורות בודדות שהיו לי בראש סצנה שלמה.

מה עליי לעשות ?
פייסבוק או בלוגר ?

זה נראה שהיום שבו אני אמחק את הבלוג שלי כבר נקבע.
אני פשוט לא יודעת מתי זה יהיה.
מתי אני אחליט ללכת על זה ולהיות רצינית.
להשקיע בסיפורים שלי זמן ולפתח אותם.
כי מה שמיוחד בסיפורים שלי - לדעתי...זה שברובם יש ניצוץ.
אפשרות לסיפור מעניין.
טעימה קטנה ממשהו שיכול להתקיים אבל...אבל לא.
כי לא כתבתי אותו עדיין.

האם עליי להקדיש את הזמן שלי למטרה הזאת ?
לכתוב ברצינות ?



נ.ב

אני חושבת שאני רוצה להתחיל לקרוא ספרים שלא יועדו לגיל שלי אלא לאנשים יותר מבוגרים.
ספרים שהעברית שם קשה.
אפילו ספרים על נשים מבוגרות יותר...שהסגנון כתיבה משתלט על הסיפור.
זה אומנם לא הטעם שלי.
אני אוהבת שיש פחות תיאורים ויותר דיאלוגים.
אבל זה לא יזיק ללמוד קצת מילים חדשות.

עכשיו השאלה היא...איזה ספר ?
על איזה ספר ללכת ?

טוב כמו שאני מכירה את עצמי הספר כבר ימצא אותי.
הדברים שאני מחפשת תמיד מוצאים אותי.










ילדאישedya
edya
19/06/2019 10:19
אוקיי אוקיי.. אז יש קבוצות בפייסבוק של כתיבה וכאלה. שם את יכולה לפרסם הכל. יש שם אנשים מאד מכבדים ומפרגנים.
חוץ מזה, דיי סתרת את עצמך בבלוג. פעם אחת את רוצה להתייעץ עם מישהו אם הסיפורים שלך ראויים לקריאה ופעם אחרת את מעידה על עצמך שאת ייחודית. ייחודיות זה כל מה שעולם הכתיבה מחפש...
ובכלל, אילו סיפורים הם לא ראויים לקריאה? סיפורים שאת מחליטה עליהם שלא יהיו ראויים לקריאה.
ספרים מומלצים?? ש"י עגנון!! - סיפור פשוט, תהילה, עגונות וכו.. כתבי שלום עליכם - טוביה החולב (כנר על הגג.... מבוסס על טוביה החולב של שלום עליכם) ויש לו עוד סדרת סיפורים. טולסטוי - אני קוראת עכשיו את מלחמה ושלום ויש לו עוד רומנים..
(חננה שאני אבל אני מתה על הכתיבה של פעם. זה למה אני גם מאד אוהבת לקרוא פילוסופיה...)
Venus
19/06/2019 11:14
הזכרת לי שיש לי עותק ישן של מלחמה ושלום בבית...הוא אולי קשה לקריאה אבל אני אנסה.

תראי כשאני קוראת מישהו אחר אני נורא שיפוטית.
לרצות שמישהו אחר יביע את דעתו על מה שאני כותבת כדי שאני אדע אם יש משהו שהוא לא אוהב שאולי אני גם לא אוהבת...לדעתי זה בסדר.
לפעמים אנשים יכולים להגיד "אה..אני לא אוהב שזה ככה" ואני אקלוט שזה אחד הדברים שאני הכי אוהבת ואין מצב שאני משנה אותו.

כשאנשים קוראים ומביעים דעה הם עוזרים לי לכתוב את הסיפור הכי מושלם בשבילי.
edya
19/06/2019 22:28
מלחמה ושלום בהתחלה הוא דיי קשה ומייגע... אולי תתחילי עם עגנון -תהילה.. סיפור קליל ומושלללםםםםםםם
הבנתי מה שכתבת לגבי ההערות של אחרים על הסיפורים שלך
אם תרצי, תרגישי בנוח לשלוח אליי ואנסה לעזור :)
Venus
19/06/2019 23:14
תודה ! :)
אוריון
19/06/2019 11:26
עקרונית כל אחד יכול להיות סופר. את צריכה לכתוב משהו בוורד, להדפיס אותו ולשלוח למול"ים, בדרך כלל הם ירצו שתשתתפי יחד איתם בעלות הוצאת המהדורה הראשונה אם התקבלת. אבל מבחינת השכלה או ניסיון קודם - להיות סופר - לא דורש אף אחד מהם.

אז מה שהייתי מציע שתמשיכי להתאמן וכשתרגישי שאת מוכנה, אם את רצינית בנוגע לכתיבה, תכתבי משהו גדול לספר ותשלחי למולים. ואם אין לך מספיק לספר, אז יש עיתונים שעשויים להיות מעוניינים בלפרסם סיפורים קצרים ואולי עוד להביא לך כסף על כך.
Venus
19/06/2019 12:26
אני יכולה לכתוב ספר.
אני רוצה לכתוב סיפור ארוך שאפשר לשקוע בתוכו...כבר כתבתי אחד...אבל אני לא מרוצה ממנו מספיק.
אם זה היה רק סיפורים קצרים אז בכלל לא הייתי טורחת לחשוב על זה.

יש את הפרסום של הכתיבה עצמה...הסגנון שלי.
ויש את הפרסום של הסיפורים שאני באמת משקיעה בהם.
עד היום לא ממש השקעתי בשום סיפור חוץ מ-"בשמלה שחורה"...אבל בתקופה האחרונה אני מתחילה לרצות ולהשקיע בכתיבה בכללי.

אני רוצה לכתוב ספר.
עבה כזה.
סוחף.
שאפשר לקרוא אותו שוב ושוב בלי שימאס.
שיש לו מסר עמוק ומוסר השכל.

זו פשוט...דרך ארוכה.
אז כן אולי ברמה טכנית - זה לא מסובך להיות מחבר.
אבל יש כל כך הרבה מעבר לסתם לפרסם.

מה שאני אומרת זה...שכן זה מנחם שזה לא מסובך.
אבל זה עדיין לא נותן לי אור ירוק להשקיע בזה.

אני יכולה להשקיע בכל מה שאני אכתוב מהיום.
אבל יש סיפורים שכבר כתבתי שאני שוקלת להשקיע בהם עוד ועוד עד שהם יהיו שלמים בעיניי.
אני פשוט לא בטוחה אם אחרי שאני אסיים...יהיה לי אומץ גם לפרסם את זה.
זה נראה לי טיפשי להשקיע אם אני עוד לא החלטתי מה המטרה שלי.

אני שוקלת סתם להשקיע בהם יותר.
בשבילי.
אבל משום מה זה לא מרגיש נכון.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: