עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
ארכיון

לתת את מה שאנחנו רוצים לתת

18/06/2019 19:46
Venus
תראו יש הרבה דברים רעים בעולם.
בסופו של דבר אנחנו צריכים להתמקד במי שאנחנו.
במה שמדבר אלינו.

אז התחממות גלובלית ושינוי באקלים מאוד מדאיג אותי.
זיהום האוויר והים.
העובדה שיש פחות ופחות שטחים פתוחים ויותר ויותר בניינים וכבישים.

אבל זה לא התפקיד שלי לעשות משהו לגביי זה.
ואני יודעת שכשאני אראה מישהו שאכפת לו ויכול לשמור על הסביבה...אני אתמוך בו.

אפשר גם להתמקד במי שאנחנו ובחיים הפרטיים שלנו וגם לתמוך באנשים שמוכנים לעצור את החיים שלהם...
או להקדיש אותם למטרה יותר נעלה מעצמם.

אין צורך להרגיש שאנחנו לא פעילים מספיק.
שאנחנו לא תורמים לעולם.
אנחנו תורמים לעולם בדרך שלנו.

אנחנו נועדנו לחיות את החיים שלנו לפי צו המצפון שלנו.
לפי מה שהלב שלנו אומר שעלינו לעשות ולא לפי מה שהמוח אומר שראוי שנעשה או שכדאי שנעשה.


אז בפעם הבאה שתראו מישהו שעושה למען הכלל...תזכרו שהוא עושה את זה למען הרבה אנשים.
שהוא סוג כזה של בן אדם שהלב שלו אומר שהוא לא יכול לשבת בשקט בזמן שהוא רואה חוסר צדק או רשלנות בנושאים כמו רווחה,בריאות,ושמירה על הסביבה.
וכשתביטו בו...תנסו להבין איזה סוג של בן אדם אתם.
ואם לא תאהבו את התשובה אתם תמיד יכולים להמשיך ולשאול...איזה סוג של בן אדם אני רוצה להיות ?


אני רוצה להיות בן אדם שחי הרבה.
שחי בלי חרטות.
שמצליח לעשות שינוי בחיים של אחרים - לטובה.
שכל יום הוא משמעותי עבורו.
האם אני רוצה לשנות את העולם ?
בוודאי...
אבל מה אני רוצה לשנות בעולם ?
יש כל כך הרבה דברים לא בסדר...
אז מאיפה להתחיל?

אני מתחילה מהחיים האישיים שלי.
לבדוק שאני מאושרת עם עצמי.
שאנשים אחרים מאושרים איתי.
שהמשפחה שלי מאושרת.
לשמור על האנשים שקרובים עליי בדרך שבה משטרה ורופאים לעולם לא יוכלו לשמור.


אז אני מזמינה אתכם כמוני לעצור שנייה...ל5 דקות...ולצאת מעצמכם.
מהבעיות שלכם.
ולחשוב על הבעיות של הקרובים אליכם.
לחשוב על הבעיות של החברים ואנשים בסביבתכם.
לחשוב על הבעיות של העיר שלכם.
לחשוב על המדינה.
ובסופו של דבר על העולם ושאר האנשים שחיים בו.

מה מדגדג לכם ?
מה ממש אבל ממש מפריע לכם ?
ברמה שהדם שלכם רותח ?

האם זה התאבדויות ?
האם זה רשלנות רפואית ?
האם זה פגיעה בסביבה ?
האם זה פדופיליה ?
האם אלו אנשים שפוגעים בנשים ?
שפוגעים בילדים ?

מה באמת מפריע לכם ?
מה אתם באמת רוצים לשנות ?
עכשיו אני מזמינה אתכם לנסות ולחשוב על משהו קטן...לא גדול...כדי לעזור.

זה בסדר להתעורר לשנייה מהבועה.
וזה בסדר לחזור אליה כשאנחנו לא יכולים להתמודד עם המציאות.
אפשר לחיות גם קצת בבועה וגם קצת בעולם האמיתי.
אפשר גם להתמקד בעצמך ולפתח את עצמך וגם לתרום לאחרים ולעולם.
אנחנו פשוט צריכים לפתוח את העיניים ואת הלב ולתת את מה שאנחנו מרגישים שאנחנו מסוגלים ורוצים לתת.


כי בסופו של דבר נתינה אמיתית זה לא פשוט לתת.
זה לבחור לתת.
זה לתת את מה שאנחנו רוצים לתת.
בין אם זה אהבה,הזדהות,מגע פיזי,ידע...פשוט לתת.



- בלי קשר לכל מה שכתבתי עד עכשיו -

אני מוסיפה עכשיו משהו שאני תמיד שמה לב אליו שאיכשהו בזמנים מסויימים אנחנו מרגישים אותו דבר.
שאם אני מתגעגעת למישהו מאוד גם מישהו אחר מתגעגע ועוד אחת מתגעגעת.
שאם אני מדוכאת גם עוד מישהו אחר מדוכא.

תראו...אני לא בטוחה אם תבינו...אבל אני הבנתי שברמה מסויימת כולנו מחוברים.
המודעות שלנו מחוברת...והרבה מאיתנו עוברים את אותם הדברים באותו הזמן.
מרגישים את אותו הדבר באותו הזמן.
סוג של טלפתיה וקשר שאנחנו לא ממש יכולים להבין כי אנחנו זרים לגמרי אחד לשני.

אז אני אומרת שהסיבה שאני כותבת את הפוסט הזה...ועוד הרבה פוסטים אחרים...כל הפוסטים שבהם אני מדברת ישירות אליכם...מי שלא תהיו.
זה כי אם אני מרגישה משהו כרגע שמפריע לי ואני מתמודדת איתו עם עצמי...יכול להיות שגם אתם כרגע...מתמודדים בדיוק עם אותו הדבר.

הנקודה היא שאם תשימו לב אתם תוכלו לראות פוסטים אחד אחרי השני שעוסקים באותם נושאים.
בלי שהם בכלל שמו לב שיש עוד מישהו שעובר את אותו הדבר בדיוק כמוהו...הם כתבו על משהו ואחרים כתבו על משהו...ורק במקרה...זה בדיוק אותו הדבר.

בין אם זה בדידות,אהבה או משפחה...
המודעות שלנו באיזושהי צורה מחוברת.
שמתי לב לזה כבר מזמן שכולנו...כל האנשים בעולם מחוברים באיזושהי צורה...אבל לא ידעתי איך לנסח את זה במילים.
אבל אני מרגישה את זה...אני מרגישה שאני לא מדברת שטויות.
שזה אמיתי איזשהו מובן.
גם אם זה לא מדע מדוייק.


אולי עוד מישהו שם לב לזה ומרגיש ככה כמוני.
בכל אופן סורי שיש פה שני פוסטים שונים.
אבל אני אוהבת לכתוב את כל מה שיש לי להגיד באותו הרגע.
בלי קשר לאם זה קשור אחד לשני.

ביי.







כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: