עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

יש אירועים שאי אפשר להבריז מהם

26/05/2019 18:32
Venus
קמתי מטושטשת משינה של שעתיים וקצת.
ככה זה כשאני לא ישנה מספיק ושיש לי בראש מחשבות על אירוע שאני צריכה לקום לכבודו.
אני קמה לפני השעון מעורר...הכל רק כדי לא לשמוע את השעון המעורר.
המוח שלי ממש לא אוהב את ההרגשה של זה.

אבל אני גם לא יכולה לומר שהמוח שלי אוהב להתעורר תוך כדי שינה ולהביט בשעון.
לרגע חשבתי להבריז.
אבל יש אירועים שאי אפשר להבריז מהם.
בחיי שזאת לא הייתה בעיה אם הייתי מצליחה לישון כמו שצריך.
אבל לא.
דווקא היום לא רציתי לישון ורציתי להישאר ערה.
למעשה הכרחתי את עצמי לישון את השעתיים האלה למרות שהייתי ערה כל הלילה.
למעשה כשהלכתי לישון היו לי 3 שעות שינה.
אבל אני לא חושבת שזה נחשב שישנתי 3 שעות.


אני מקווה שאתם לא מבינים על מה אני מדברת.
על להיות חצי מתה וחצי ערה.

מסתבר שלמרות שאני מובטלת הפעם לא הצלחתי להתחמק משביזות של יום ראשון.
זו פשוט קללה שדורשת למלא את עצמה.

מחר גם יש לי משהו.
אבל יש אירועים שאי אפשר להבריז מהם.
ברגע שאמרת שאת יכולה...זהו.
יש לך מחוייבות.

כאילו כשאמרתי כן...זה היה לי קל.
אבל עכשיו כשאני חושבת על זה.
על המרחק.
על האירוע עצמו שכלל וכלל לא מעניין אותי.
אני מרגישה...כאב בכל הגוף.

אבל הבטחתי לעצמי לצאת יותר עם אנשים.
שבוע שעבר לא יצאתי בכלל.(לצאת לטיול בשכונה לא נחשב)
רק לבקר את חברה שלי לשעה קלה וחזרתי הביתה.
ככה שלצאת מהבית פעמיים השבוע בהחלט מחפר על כך.

ב7 אני אמורה להיות על האוטובוס.
יש לי חצי שעה להפוך את עצמי מזומבי...לחברה טובה שלבושה מעולה ומוכנה להעמיד פנים שטוב לה למרות שהיא סובלת.
על מי אני עובדת ?
אני פשוט אהיה חברה שלבושה מעולה.
לא רוצה להשקיע יותר מידי.
הרי במילא מה יצא לי מזה.
הרי במילא היא לא מצפה ממני לשתף פעולה והיא יודעת שאני שונאת את השטויות האלה.
אבל יש אירועים שאי אפשר להבריז מהם.
ואירוע לזכר אדם שנפטר הוא אחד מהם.
בעיקר אם זו אמא של מי שהייתה החברה הכי טובה שלך.
עברה כבר חצי שנה מאז.
אני יודעת שאני לא אמורה להתלונן על זה.
אבל אני לא רואה את עצמי משתלבת באירוע דתי מסוג זה.


ואני די בטוחה שאני לא אצליח לתקשר שם עם אף אחד.
חברה שלי תהיה עסוקה כי המארחת.
וכל שאר הבנות...וטוב,מה לי ולהן ?
אני לא יכולה לדמיין איך הייתי שורדת אם זה היה הפוך.
אמא של חברה שלי הייתה מדהימה.
וחברה שלי מדהימה.
והכאב שם כל כך גדול...והיא בכלל לא מראה את זה.
כאילו...היא מחייכת.
אני מפחדת שיום אחד כל הכאב יתפוצץ מול עיניי ואני לא אוכל לנחם.

בשבעה היא לא בכתה.
כשהיא סיפרה לי היא לא בכתה.
ראיתי שהיא מתאפקת.
היא אמרה לי שהיא כבר בכתה הרבה באותו היום שלא נשארו לה דמעות.

זה יהיה מוזר.
לעבור מאירוע להילול נשמת היום ליום הולדת לחברה רחוק מאוד מחר.


הלוואי ומהיום הולדת לפחות הייתי יכולה להתחמק.
אני לא באמת מרגישה שייכת לקבוצה הזאת.
למי שמארגנת כן.
למי שחוגגת כן.
אבל לא מספיק כדי שאני אלך בהתרגשות.


בבקשה אלוקים.
תקן אותי.
הפוך אותי לאדם טוב יותר רק ליומיים האלה טוב ?
אני באמת צריכה עזרה.
אתה יודע שזה קשה לי בגוף לעשות דברים ולהיות עם אנשים שאני לא רוצה להיות איתם.
אז תעזור לי.
אני לא מצפה להינות.
אני לא מצפה להתחבר.
אני לא מצפה להשפיע ולשנות משהו בעולם.
אתה יכול להפתיע אותי ?











edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: