עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

לא ממוקדת (שגרת חיי כרגע)

22/05/2019 22:12
Venus
אוקיי אני פשוט אתחיל לדבר על זה.
כשאני בבית ואין לי סיבה לצאת אני בן אדם מוזנח.
יש לי 4 חולצות אותו דבר ואני לובשת אותן כל יום.
הן הפיג'מה שלי.
אפילו לי נמאס לראות אותן.

הסיבה שהתחלתי לכתוב על זה היא כי לפני דקה חבר של אח שלי נכנס בדיוק כשהייתי בכניסה ושתיתי לי שוקו בננה מכוס של סנופי.
בדיוק קמתי אז השיער שלי נראה מטורף.
אני מתולתלת אגב.

הוא חייך אליי ואני רק הרמתי את ידי כי בדיוק לקחתי לגימה כשהוא נכנס.

הקטע הוא.
שזה לא הפריע לי.
לא הפריע לי שהוא ראה אותי ככה.
שהם תמיד רואים אותי באותה החולצה.
שהשיער שלי נראה מטורף.

ובמשך תקופה ארוכה שאני מסתובבת בבית ניראת ככה בדיוק ליד החברים של אח שלי ופאקינג לא אכפת לי.

אני לא מנסה לשכנע את עצמי שלא אכפת לי.
באמת לא אכפת לי.
כאילו פשוט לא שמתי לב לזה.


היום ל"ג בעומר.
יש לי תחושה שהחג הזה יתבטל עבורי בדיוק כמו שיום העצמאות התבטל.
אני אף פעם לא עושה כלום בחגים האלה.
אלו החגים שיוצאים עם החבר'ה ועושים שטויות וכמו שאמרתי כבר כמה פעמים פה...לי אין חבר'ה.

ומזה קצת אכפת לי.
אבל מה אני כבר יכולה לעשות...זה המצב כרגע.


אני מנסה לשכנע את עצמי...סאנשיין...יום אחת את תהיי מישהי מדהימה.
מישהי שמחבבים.
מישהי ששמים לב אליה.
מישהי שגורמת לבנות לקנא בה.

אבל עד אז...אני פשוט אמשיך להיות הגרסה הפחות טובה של עצמי.
אני צריכה לתת לה שם.
כי הרי שסאנשיין ומי שאני מבחוץ בתקופה זאת של חיי הן לא אותו בן אדם.

זה קשה לחשוב על שם.
שם שממש יחזיק בתוכו את כל הפתטיות והעולב של חיי.
אבל גם בו זמנית יגיד שפשוט "לא אכפת לי".
לא אכפת לי להיות עלובה כרגע.
לא אכפת לי שאנשים חושבים שהם יותר תקינים ממני.
היי,לכל אחד יש תקופות רעות.
וזו לא תקופה רעה עבורי.
זה ממש לא.
זו פשוט ירידה בדרגה.
זה הכל.

טוב...אני מניחה שאני עדיין סאנשיין.
אני מניחה שהיום אני יותר סאנשיין משאי פעם הייתי.
השילוב הזה של חוסר מודעות ואופטימיות.
של רצון לעשות הכל ובו זמנית לא לעשות דבר.
כן זאת סאנשיין.

להיות מודעת לזה שמצבי לא הכי ועדיין הכל טוב.
לדעת שאולי העתיד נראה חשוך אבל ההווה יציב.

ככה זה מרגיש להיות סאנשיין.
את פה עד שאת לא.
את זורחת עד שאת לא.
אז מה הטעם להתמרמר.
עכשיו אני מרגישה טוב.
בלי סיבה ברורה כי חיי הם...קשה להגיד את חיי.
הם טובים אבל חסרי כיוון.

אז אולי אני לא זורחת...אבל עדיין נשארה בי תקווה.
עדיין יש בי אש שבקרוב אני אתחיל להגשים את עצמי כמו שאני רוצה.

הבעיה היא שאני עדיין לא יודעת מה אני רוצה.

מעניין כמה זמן יקח לי להתייאש ולהגיד "טוב אין לי מושג מה אני רוצה לעשות אז בואי פשוט נעשה משהו".

"בואי" חחחח
אל מי אני אומרת בואי ?
אתם אולי מבינים ואולי לא.
בכל אופן אין לי כוח להסביר.



אולי זה כי יש לי כל כך הרבה רצונות והם מתנגשים וככה איני מצליחה להגשים דבר.
הלוואי ויכולתי לבחור מה אני רוצה היום.

-היום אני רוצה להרזות.
-היום אני רוצה לטפל בשיער שלי.
-היום אני רוצה לסדר את החדר שלי.

ורק אחרי שאני אסיים את זה אני אוכל לעבור הלאה...
אבל לא.
כל יום והרצונות שלו.
יש ימים שבא לי לצאת ואין לי עם מי.
יש ימים שבא לי לכתוב ואין לי על מה.
ויש ימים שבא לי ויש לי דרך גם לעשות את זה.

אני פשוט רוצה להתמקד.
למה זה כל כך קשה להתמקד ?








edyaDor Schneider
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: