עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

שירים ושיר השירים (פוסט מוזיקלי)

16/05/2019 02:37
Venus
אתם יודעים על מה אני חושבת עכשיו ?
כלום.
והכלום הזה כל כך יפה.
אבל מהכלום הזה לא יוצאות מילים.
הוא פשוט...כלום.
המוח שלי ריק.
אני לא רגילה לזה.
אני לא יודעת למה.
הוא פשוט ריק.
ועכשיו כשהוא ריק אני מרגישה את זה גם בלב.
את הכלום.
והכלום אומנם יפה אבל הוא מכאיב מעט.
אולי זה צער.
אני לא מרגישה כלום...כאילו שאני בכלל לא חיה...והלב שלי מזיל עליי דמעה.

אולי אני אוכל גלידה.
גלידה לפחות תתן לי משהו להתעסק בו.
בכללי גלידה נותנת לי השארה.

טוב אחרי ביס ראשון אני כבר יכולה להגיד שאני מדוכאת.
שהדבר היחיד שמנחם אותי זה "לפחות אני לא משמינה מגלידה" ושירדתי במשקל מעט.
ירדתי מעט אבל אמא שלי אומרת שרואים שרזיתי.
משהו בנפח.

כמה ביסים כבר אחרי...עדיין מדוכאת.

אני אשים מוזיקה אולי זה יעזור.


טוב שמתי שיר עם מוזיקה שמחה ומילים עצובות.
אני רוצה לבכות אבל הדמעות לא יוצאות.


אני אמורה להיות שמחה מזה לא ?
זה אמור להיות משהו טוב שאני לא בוכה אבל זה מרגיש נורא.

"מספיק לבכות עכשיו הגיע הזמן לרקוד" היא שרה לי.

אולי אני ארקוד.
אבל לא לשיר הזה.

אני אשמע אותו עוד פעם  ואז אני אחליף.

עוד ביסים מהגלידה.
שומעת את השיר בפעם השנייה.


השיר עדיין לא נגמר...אבל לא...לא בא לי לרקוד.
אני אשים אחרי זה שיר שאני לא מכירה טוב.



השיר עוזר.
הוא שר באנגלית "אני צעיר מידי בשביל זה".
לא בטוחה מה זה זה...אבל זה מספיק טוב בשבילי.
"אין לי זמן לזה".

איזה כיף לי שאני יכולה לשמוע שירים בווליום בלילה.
למשפחה שלי לא אכפת.
אף אחד לא מעיר אלא אם כן זה מוגזם מאוד ומפריע לשינה.


טוב עכשיו אחרי שהתעודדתי אני רוצה לבכות.
אז שמתי "נסיכה שלי" של עברי לידר.


אוף גם הוא אומר לי לא לבכות.

אני חושבת שאני אצליח לבכות רק מהתסכול של לא להצליח לבכות.

כמעט נגמרה הגלידה.
אכלתי את רוב כבר לפני ככה שלא היה כזה הרבה מלכתחילה
ובא לי שהיא תיגמר כבר.
אני סתם אוכלת כי אין לי כוח להחזיר למקפיא.

אני לא רוצה לסיים אותה למה אני מכריחה את עצמי לסיים אותה !?
כאילו נשארו אולי 3 כפיות אבל אני לא מסוגלת להכניס עוד כפית אחת לפה.
זה כואב לי.
אני לא רוצה לסיים אותה.
אני פשוט אזרוק אותה כמו שהיא לפח.


טוב זרקתי אותה
עברי לידר ממשיך לעוד להשמעה.
המילים האלה כל כך יפות.

"באמת שאני כל כך מנסה להכניס את הלב לכביסה ולייבש אותו ולנקות ממך" - אחת השורות בשיר.

יאלה פעם שלישית גלידה.
עוד פעם אחת עברי לידר ונעבור הלאה.

"אין לי באמת חברות או איזה סולם אהבות...הכל זה רק זמני"

"מבטיחה לנסות לאהוב אותך קצת פחות ולא לבכות יותר יותר כבר לא לבכות" - עברי תן לי לבכות !!!


"אהובי ידעתי שזה יכאב אבל למדתי עכשיו לא לעשות את הטעויות שאני עושה באמת שאני כל כך מנסה להכניס את הלב לכביסה ולייבש אותו ולנקות ממך..."...אוי השורה הזאת הורגת אותי.

אבל לא עדיין אין דמעות.
אוי אלוקי מה כבר ביקשתי לבכות !?
תן לי לבכות החוצה את מה שכואב לי.

מה כואב לי ?
הכל.
הכל כואב לי.
כל הנפש שלי בייסורים.


טוב נחליף שיר.

עברנו לאבבא...THE WINNER TAKES IT ALL




"אני לא רוצה לדבר על הדברים שעברנו.
למרות שזה מכאיב לי.
עכשיו זה היסטוריה".


"הייתי בזרועתייך...חושבת שאני שייכת שם....שיערתי שזה הגיוני לבנות לעצמי גדר"


"האם זה מרגיש אותו דבר כשהיא קוראת בשמך?
איפשהו עמוק בפנים.
אתה בוודאי יודע שאני מתגעגעת אלייך"


"אני לא רוצה לדבר...אם זה גורם לך להרגיש עצוב.
ואני מבינה...באת ללחוץ את ידי.
אני מתנצלת...אם זה גורם לך להרגיש רע
לראות אותי כל כך לחוצה
ללא ביטחון עצמי
אבל אתה רואה...המנצח לוקח הכל".


עדיין לא בוכה השיר עוד לא נגמר.



טוב שמתי שיר על בריונות..אם זה לא עוזר אני לא יודעת מה אני אעשה.

טוב הוא קיצבי מידי ואופטימי...MEAN GIRLS ...כבר לא עובד עליי.



זה כאילו שאני מנסה למצוא את הנקודת תורפה שלי במוזיקה.
כל השירים האלו בינתיים לא הצליחו.

טוב...נקסט...חייבת למצוא שיר...טוב...ננסה את "מה אברך".


טוב דמעתי מעט כששרתי את הבית השני.
אבל באיזשהו שלב זה כבר קצבי מידי בשבילי ואשכרה נהנתי.
כאילו וואט דה פאק סאנשיין.
טוב...נקסט.

השבעתי אתכם של ישי ריבו.

פעם זה גרם לי לבכות...נראה עכשיו.




"השבעתי
השבעתי אתכם
השבעתי אתכם בנות ירושלים
אם תמצאו את דודי 
מה תגידו,מה תגידו לו
שחולת אהבה אני...אוי מה תגידו לו....שחולת אהבה אני".


לא הולך לגורם לי לבכות.
אבל זה שיר יפיפה עם קדושה בתוכו.
השיר הזה הוא שורה מתוך שיר השירים שכתב שלמה המלך.
שזה אחד הדברים הכי רומנטיים שתקראו בחייכם.
בין בין בני זוג..דוד והכלה שלו.
עכשיו הפירוש הוא שהדוד היפה הוא אלוקים והכלה שלו שמחפשת אותו אחרי שנעלם לה זה עם ישראל.


אני שומעת את זה שוב.
כבר לא בא לי לבכות.

אני תוהה אם עליי לסיים את הפוסט פה.
אני מרגישה יותר טוב.
אבל עכשיו אני לא רוצה לבכות אני רק רוצה לשמוע מוזיקה טובה.
שזה אומר להחליף שירים שוב ושוב וזה כבר מוגזם.


אני אשמע שוב את השיר של ישי ריבו ואכתוב מילות סיום...


השיר הזה הוא שיר של כיסופים (געגועים) לה'.
זה שיר דתי.
אבל אפשר גם להסתכל ורצוי להסתכל עליו כאל שיר אהבה.
אהבה לה'...אהבה לכל אחד...אהבה אמיתית...כזאת שמכאיבה.


יש עוד שירים עם שורות משיר השירים.
חלק עשו שינוי קטן בשורות המקוריות מהשיר.
כמו נגיד "הינך יפה" של עידן רייכל...
אני אשמע אותו עכשיו בפעם הראשונה בגרסה המקורית שלו.




"במיטתי כבר שבועות ביקשתי את שאהבה נפשי ולא מצאתי...
חיפשתי בין כל רחובות העיר העמוסה שקרים הזאת ולא מצאתיו".
השורה הראשונה מדוייקת...אבל המילים שבשורה השנייה,"העמוסה שקרים הזאת" לא מופיע בשיר השירים...זאת תוספת.
ותוספת יפה.

"מצאוני השומרים הסובבים בעיר אך אוהבי כמעט ולא מצאתי אותו"  - השורה הזאת היא מאוד כואבת.
כי אם הייתם קוראים את שיר השירים ומכירים את הסיפור הייתם יודעים שהיא יצאה כי הוא דפק על הדלת וביקש ממנו לפתוח לו...אבל היא לא קמה (אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחותי)...היא שומעת את קולו אבל היא שקועה בשינה עמוקה וכשהיא קמה הוא כבר לא בחוץ והיא יוצאת לחפש אותו בבגדי השינה שלה והשומרים מצאו אותה לבושה ככה והכו אותו.

ואז בנות ירושלים מוצאות אותה שרועה על הרצפה והיא משביעה אותם "אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני".

עוד שיר פחות מוכר שמספר את הסיפור של שירים השירים:



בעקרון סיימתי...אני שוקלת להוריד את כל תחילת הפוסט ולהשאיר רק את החלק על שיר השירים.
אבל זה לא מרגיש נכון.
אז אני אשאיר.

הנה לכם הטקסטים הרלוונטים משיר השירים:

פרק ג' (רק החלק הרלוונטי)

 על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו ב אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו ג מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם ד כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי ה השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ   


פרק ה' (המלא)

א באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים    ב אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה ג פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם ד דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו ה קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול ו פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני ז מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות ח השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני ט מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו י דודי צח ואדום דגול מרבבהיא ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב יב עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב ישבות על מלאת יג לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר יד ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים טו שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים טז חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם


כשהן שואלות אותה "מה דודך מדוד ?",הן בעצם שואלות איך הוא נראה וכמה הוא נפלא שהיא משביעה אותן לומר לו שהיא אוהבת אותו.
ומשם זה הכל תיארו של הדוד.


אחרי כל זה...לפחות אני כבר לא מרגישה כלום.
אני מרגישה משהו...גם אם לא ברור לי מה בדיוק.




כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: