עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

מה עושה לי טוב ?

15/05/2019 06:41
Venus
למה אני מרגישה שאני נלחמת ?
למה אני מרגישה שהחיים שלי קשים?
הם לא.
הם בסדר.
אז מה לעזאזל הבעיה ?

כל מה שאני רוצה וכל מה שאני לא רוצה רודף אותי כל יום.
יש ימים בהם אני עושה רק מה שאני רוצה.
יש ימים בהם אני לא רוצה לעשות דבר.
ויש ימים...הקשים ביותר...בהם עליי לעשות שוב ושוב משהו...למרות שאני לא רוצה.


כשמשווים בין הימים האלה...הימים בהם אני לא רוצה לעשות דבר מרגישים הכי נורא.
הימים האלה בהם אני לא מגשימה שום דבר.
בהם אני לא יוצאת מהבית.
הימים בהם אני לא עושה דבר "למען האומה" כמו שאבא שלי אומר.
אני בדרך כלל לא רוצה לעשות כלום כשהכי בא לי לעשות משהו אבל זה פשוט בלתי אפשרי.

רצון זה דבר נורא בעייתי.
אני רוצה הרבה דברים שאני לא אמורה לרצות ולא רוצה את הדברים שרוב האנשים רוצים.
זה לא כזה ביג דיל.
בסך הכל רוצה עתיד אחר.
לרצות זה יפה.
אבל איך אני מגיעה לשם ?

ויותר חשוב...מה אני אעשה משם ?
אני אגיע לאן שרציתי...ואז מה ?
מה אם אני אגלה שמה שרציתי מרגיש נורא.
כמו הרצון לא לעשות כלום ולבהות בחלל.
אני רוצה את זה אבל זה מרגיש זוועה.
הכלום הזה שמתפשט.
הכל כל כך סתמי.

האנשים האלה שיש להם משמעות מעצבנים אותי.
כי אם אני אעשה בדיוק מה שהם עושים אני לא אהיה מאושרת.
הם כאילו מאושרים ממשהו שאני יודעת שאני לא אהיה מאושרת ממנו ואני מנסה להבין ממה אני כן אהיה מאושרת...וזה פשוט מתסכל עד כמה שזה מסובך לדעת מה מתאים לי ומה יעשה אותי מאושרת.


זה כאילו שאני מנסה לפתוח קשר אבל זה רק הולך ומסתבך והחוט הולך ומתקשה והאצבעות שלי כבר מתקשות לפרום אותו.
ככה זה בשבילי לנסות להבין מה עושה לי טוב.


אולי אני צריכה להפסיק לחשוב ולהתחיל להקשיב ולהרגיש.
אולי התשובה לא נמצאת בפנים אלא בחוץ.
כולם אומרים לי שאושר זה משהו פנימי ושאי אפשר לחפש ולמצוא אותו בשום מקום אחר.
רק בתוכנו.
נחשו מה ?...חיפשתי.
חיפשתי ומצאתי.
וברגע שמצאתי...גיליתי שאושר הוא נורא חלקלק.
אני תופסת אותו אבל הוא נאבק בי.
יש לי תחושה שהאושר שלי בוחן אותי.
כשאני מצליחה...כשאני עומדת במבחנים שהלב שלי מציב בפניי...אני מאושרת.
אבל לרוב אני נכשלת.
אז האושר אומר "את לא ראויה לי" והולך להתחבא לו באיזושהי פינה שאיני מסוגלת לראות או להרגיש אותה.







edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: