אני רוצה לעשות דברים אחרים.
לא מה שאני עושה עכשיו.
אז למה אני לא עושה אותם ?!
למה אני לא עושה ספורט כמו שאני רוצה ?
למה אני לא מסדרת את החדר שלי ?
למה אני לא ממשיכה לכתוב את הסיפור שהתחלתי אתמול ?
אין לי תשובה טובה.
אני פשוט לא מאופסת על עצמי.
אני רוצה ללכת להתקלח וכשאני אצא לסדר את החדר שלי ואז ללכת לישון ושאני אקום מחר אני אקרא קצת בספרים שלי ואעשה מתיחות ואכתוב קצת.
אבל זה יכול לא לקרות.
אני יכולה לקום מאוחר ולראות סרטים כל היום.
לא רוצה.
אני רוצה לעשות דברים שעושים לי טוב.
למה זה כל כך קשה ?!
טוב די להתבכיין.
פשוט תעשי את זה כבר.
אני חוששת שאני אמצא עבודה מוקדם מידי.
אני רוצה להינות מהחופש ושבוע זה בכלל לא מספיק לי.
אני צריכה להתאפס לפני שאני מתחילה בדרך חדשה.
אני מפחדת שהדרך הזאת תתחיל מוקדם מידי.
אני פשוט יכולה להגיד לא.
אבל אני לא יכולה פשוט לתת להזדמנות הזאת להתחמק ממני.
אני לא יכולה מבלי לנסות.
אני לא מצליחה לעמוד.
אני טובעת ברגשות שלי.
אולי כי אני חוששת שבקרוב אני אהיה חייבת לעבוד.
אבל לא סאנשיין.
תוציאי את זה מהראש.
מה שצריך לקרות קורה.
ואם את תרגישי שאת לא מוכנה כשהוא ידבר איתך על זה...פשוט תגידי לא.




















