עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

להאמין באהבה

27/04/2019 23:18
Venus
אז קראתי את ג'יין אייר השבת.
כבר בערך חצי שנה שהוא יושב לי על המדף יחד עם עוד הרבה ספרים שפשוט לא היה לי זמן לקרוא.
אתמול בערב התלבטתי לאילו מהם עליי לתת הזדמנות ראשונה וג'יין אייר לא היה בכלל במחשבה שלי.
למעשה היו 2 ספרים שהתלבטתי בניהם.
לא יודעת למה.
עשיתי אן דן דינו.
מ19 ספרים יצא ג'יין אייר.
הייתי מאוכזבת.
ואני ממש לא הטיפוס שיכריח את עצמו לקרוא ספר רק כי הוא יצא באן דן דינו.
וכשעשיתי אן דן דינו שוב...עצרתי לפני שסיימתי..."לא. אני אקרא את ג'יין אייר היום. מקסימום אני אשתעמם אני אפסיק.".

12 שעות בערך לקח לי לסיים לקרוא את הספר.
חצי בלילה עד לפנות בוקר והחצי השני כשקמתי בצהריים.

הלב שלי מחייך עכשיו.
כי הספר הזה פתח אצלי משהו שהיה סגור הרבה זמן.
תמיד ידעתי שאני רומנטיקנית חסרת תקנה אבל אף פעם לא הרגשתי את הצד הזה בי מקבל סיפוק רב כל כך מספר.
ספר הזה טלטל את נפשי בצורה הנעימה ביותר.
הרחיב את ליבי.
הכניס לי אוויר לריאות.


מה כל כך אהבתי בספר הזה !?
עזבו את הדיאלוגים הארוכים שבהם דמות אחת יכולה לדבר במשך עמוד שלם מבלי שאף אחד יקטע אותה...עזבו את השפה היפה...שפת האהבה שאין מדברים בה היום.
שפה ישנה ששמורה רק לתרגום של ספרים ישנים מאנגלית רהוטה.
הדבר שהכי אהבתי בספר הזה הייתה האהבה.
האהבה האמיתית.
התשוקה של ג'יין אל אהובה שממנו משום מה מצאה את עצמה בורחת שוב ושוב.
ואהובה היה מקסים לא פחות.
בהחלט אחד שראוי להיות נאהב.
אף על פי שבספר חוזר שוב ושוב שהוא אינו נאה ואפילו מכוער.
ושהיא עצמה לא יפה.
בתור קוראת את לא יכולה שלא לראות את היופי שלהם.

או...מר רוצ'סטר.
מכל האדונים ומכל הדמויות הוא...הוא משהו מיוחד.
הגסות שלו מושכת.
חוש ההומור שלו.
אוי....התאהבתי.

זהו לא סיפור שיגרתי.
הרי הוא נכתב ב1847.
וג'יין בת 18 בעוד רוצ'סטר כמעט בן 40.
זה לא נשמע הכי מתאים.
זוג מוזר.
אבל זוג מתאים.

איך שהוא אהב אותה...בטירוף ובדאגה.
איך שהוא הטריף אותה.
אוי הלוואי והיה לי מישהו לדבר איתו על הספר הזה.
כשהוא עוד טרי ופועם בי.


טוב לא תיכננתי שזו תהיה ביקורת על הספר אבל מכיוון שזה נשמע ככה אז בואו אני אגיד לכם את כל מה שאתם צריכים לדעת לפני שאתם מתחילים לקרוא את הספר הזה.

ראשית...ואולי הדבר הכי חשוב.
תנו לו זמן.
עשרת הפרקים הראשונים מתארת את חייה של ג'יין לפני שהכירה את רוצ'סטר.
ואני לא יודעת מה איתכם.
אבל כל התיאורים על יתמותה ואיך שהיא התחנכה לא עוצרים את ליבי.
אבל הם חשובים.
הם חושבים לאופייה של ג'יין.
הם חשובים כדי שתצליחו להכיר ולהתחבר אליה.
כי מרגע שרוצ'סטר נכנס לתמונה...הוא מושך צומת לב רבה מג'יין.
ואם עד הרגע הזה אתם לא מספיק מכירים את ג'יין...אתם עלולים לא להבין אותה.
למה היא בורחת ממנו?

אזהרת ספויילר שאני אישית לא חושב שיפגום בחוויות קריאה שלכם אבל זו החלטה שלכם ולא שלי -

איך לעזאזל ג'יין לא רואה שהוא מעוניין בה!?.
כאילו...וואו היה איזו סצנה שהוא ה--- טוב זה כבר ממש ספוילר...אווו הלוואי ומישהו מכם יכול לדבר איתי על הספר הזה.
על הסצנות המקוריות ועל כמה שרוצ'סטר הוא פשוט...נהדר!!!!
טוב אני מניחה שזה עניין של טעם.
הרי הוא לא הטעם של כולם.
כלל וכלל לא.
הוא רק הטעם שלי ושל ג'יין בינתיים.


טוב אז לגביי ספויילר שאמרתי...רוצ'סטר בעצם גורם לג'יין לחשוב שהוא עומד להינשא לאחרת.
למרות שברור לנו שהוא רוצה את ג'יין.
לה זה ממש לא ברור.
ואפילו שהוא אומר לה את זה במפורש היא לא מאמינה לו בהתחלה.


החיים של ג'יין לא נהיו יותר קלים מאז שהוא התוודה והפציר בה להינשא לו.
ואם אתם רוצים לדעת מה בדיוק קרה ואם אכן נישאה לו בסוף אתם כבר תצטרכו לקרוא.
מה שבטוח...אני נהנית.
ברמה הכי איכותית שיש.
אני מרגישה שאני לא רוצה לדבר עוד בשפה פשוטה אלא לדבר כמו ג'יין.
בכבוד.
בשפה גבוה.
ובתחביר מוזר מאוד...

אני אתן לכם דוגמא:

איך אנחנו מדברים כיום: אני לא יכולה להתחתן איתך אני מאוהבת במישהו אחר.

איך מדברים בספר: לא אוכל להינשא לך כי ליבי שייך לאחר.

טוב...אני מתמוגגת.
אבל זאת רק אני.
אתם לא.
אתם לא קראתם את הספר.
אני כן.
וזה ההבדל!!!!
מעניין אם רק עליי הספר הזה השפיע קשות וגרם לי אושר בלתי יתואר (שפה גבוה שנובעת רק מקריאת הספר ולדעתי יש בה משהו במתנשא אבל אני לא יכולה לעצור את עצמי זה איך שהראש שלי בוחר להתבטא כרגע).


מתמוגגת מהשפה.
מתמוגגת מהאיכות.
שמישהו יקח אותי לתקופה הזאת שבה גברים דיברו אל נשים כמו גברים אמיתיים.

קיצר...אחד סיפורי האהבה כי מרגישים שיש.
סוחפים.
ונשארים איתך קצת גם אחרי שסיימת לקרוא.
תקראו תקראו תקראו !!!!
לא אכפת לי אם לא תאהבו אותו כמוני אבל בחייאת תנו לו צ'אנס.
אל תהיו כמוני.
אל תתאכזבו אפילו לשנייה כמו שאני התאכזבתי שהספר הזה יצא לי באן דן דינו.



הספר הזה גורם לי להאמין באהבה.
אבל האם יש מישהו שאוכל לאהוב אותו כמו שג'יין אהבה את רוצ'סטר ?
מקווה שכן...
כי אם כן אז אולי כל זה שווה את זה.











ARIXXXedya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: