עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים.
1997.
מזל שור.
חלום-להיות חופשייה.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
sunshinebloger97@gmail.com
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חברים
Ladyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust morנעמונת
טיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutimJust a Joe
Ms.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראליתפאולית
אחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledyaאופיר
Israel.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובהYN71
IM AL
סיפורים קצרים
סיפור קצר-בשמלה שחורה

כתבתי סיפור בהמשכים!
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה ולקרוא את החלק הראשון.
מקווה שתאהבו :)

בשמלה שחורה
הבחירה של הלב
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
מרוב אהבה שותק

רכושנית

23/04/2019 21:27
sunshine
הלכתי לאחי הגדול לשאול אותו אם אולי המטען של המצלמה שלי אצלו.
והוא היה אצלו.
לא הבנתי למה.
למה זה פשוט היה אצלו במגירה במקום אצלי איפה שאני הנחתי את זה.
למה אנשים לוקחים דברים בלי רשות ?
עכשיו ההורים שלי נסעו לחופשה בלי המצלמה.
אבא שלי ביקש כל כך יפה.
רציתי לתת לו.

אני לא מבינה את זה.
למה דברים כאלה קורים.
דברים שפשוט מכעירים לי את היום ומבאסים אותי ממש.

אם הייתי מגלה את זה תוך כדי שחיפשתי הייתי צורחת עליו.
תכלס...אם אני ממש רוצה אני יכולה לצרוח עליו כבר עכשיו.
אבל אין לי כוח.
אני מותשת.
נפשית בגללו ופיזית בגלל העבודה.

התקשרתי לאבא שלי ואמא שלי ענתה כי הוא היה במקלחת.
אמרתי לה שזה היה אצל אחי הגדול ושאני מבקש שכשאבא יחזור שיצרח עליו שלא לוקחים דברים בלי רשות.
כי לי אין כוח לזה.

הקטע הוא.
שאח שלי לא מבין.
הוא לא מבין כמה זה מעצבן.
תכלס - זה לא מעניין אותו.
הוא אח בכור.
מבחינתו מה ששלו שלו ומה ששלי גם שלו.

וזה חרא.
זה ממש חרא.

אני לא מרגישה יותר טוב עכשיו.
לפחות לא בזכות זה שמצאתי.
אלא כי פשוט התשתי את עצמי בעבודה.
הזמן עובר הרבה יותר מהר כשאת לא נחה לשנייה.
אבל הגוף מתחיל לכאוב.
ואני מקבלת מכות מכל מיני חפצים כי הגוף שלי הופך לנוקשה ומגושם ככל שאני עובדת יותר זמן ויותר קשה.
אני לא יודעת מה אני אמורה ללמוד מזה.
מה הלקח ?
הרי לא התכוונתי להתעצבן.
וזה לא שאני יכולה לשלוט בכעס הזה.
ואני לא מצטערת על כל החרא הזה שהרגשתי.
אני מצטערת שאני לא יכולה להסביר לו כמה זה נוראי.
כמה רציתי לרצוח אותו בתוך ראשי באותם רגעי משבר.


אני רכושנית.
וסנטימנטלית.
זה לא שילוב טוב בכלל.
אני נקשרת לדברים שלי ריגשית.
אפילו אם אין להם ממש ערך סנטימנטלי.
סתם כי הם שלי.


בילדות התכונה הזאת גרמה לי הרבה סבל.
כי אם אחי היה לוקח לי משהו אבא שלי פשוט אמר "אני אקנה לך חדש".
כנ"ל גם לגביי אם אחיי היו הורסים לי משהו בכוונה.
זה לא עוזר לי.
אני לא רוצה חדש.
אני רוצה את מה ששלי.
ההורים שלי אף פעם לא הבינו את זה.
לפחות אני מבינה את זה.



haunted princess
haunted princess
24/04/2019 00:04
אני יכולה להבין ולהזדהות עם הקטע של הרכושנות לחפצים.
אני גם ככה לגבי הטלפון שלי בעיקר.
שאם מישהו אחר נוגע לי בו זה מפחיד ומשגע אותי ואני נלחצת.
אני לא אוהבת שנוגעים בחפצים שלי בלי הרשות שלי.
אז אני יכולה ממש להבין אותך למה זה עיצבן ונכנסת לחרדה מזה.
למרות שזה לא תמיד טוב להיות רכושנית לחפצים ועדיין מה ששלנו, שלנו!
אם מישהו רוצה לקחת או להשתמש שיבקש רשות וישאל בנימוס אם אפשר להשתמש.
אבל לקחת בלי רשות ולגרום לנו להתעצבן מזה? בשביל מה? אפשר למנוע את זה.
מקווה שאח שלך יילמד ויבין לפעם הבאה לא לגעת בחפצים שלך ויבקש רשות לפני שהוא לוקח.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
הציטוט האהוב עליי

"אי שפיות: לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" - אלברט איינשטיין

תמיד שאני מאבדת משהו אני מוצאת את עצמי מחפשת באותו מקום כמה פעמים שוב ושוב ומשתגעת.
ומאחר שאני ממש שונאת לאבד דברים ולא יכולה להפסיק לחפש עד שאני מוצאת...המשפט הזה עוזר לי לחפש בצורה הגיונית...וככה אני מוצאת את הדבר שחיפשתי יותר מהר.
ולכן הוא אהוב עליי ביותר כרגע.
הסיפור האהוב עליי

פיטר פן.
בהחלט סיפור שהייתי רוצה להיכנס אליו.
זה אומר עליי הרבה דברים אה?
אני מניחה שאני אחת כזאת שפשוט לא רוצה להתבגר.