עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

רכושנית

23/04/2019 21:27
Venus
הלכתי לאחי הגדול לשאול אותו אם אולי המטען של המצלמה שלי אצלו.
והוא היה אצלו.
לא הבנתי למה.
למה זה פשוט היה אצלו במגירה במקום אצלי איפה שאני הנחתי את זה.
למה אנשים לוקחים דברים בלי רשות ?
עכשיו ההורים שלי נסעו לחופשה בלי המצלמה.
אבא שלי ביקש כל כך יפה.
רציתי לתת לו.

אני לא מבינה את זה.
למה דברים כאלה קורים.
דברים שפשוט מכעירים לי את היום ומבאסים אותי ממש.

אם הייתי מגלה את זה תוך כדי שחיפשתי הייתי צורחת עליו.
תכלס...אם אני ממש רוצה אני יכולה לצרוח עליו כבר עכשיו.
אבל אין לי כוח.
אני מותשת.
נפשית בגללו ופיזית בגלל העבודה.

התקשרתי לאבא שלי ואמא שלי ענתה כי הוא היה במקלחת.
אמרתי לה שזה היה אצל אחי הגדול ושאני מבקש שכשאבא יחזור שיצרח עליו שלא לוקחים דברים בלי רשות.
כי לי אין כוח לזה.

הקטע הוא.
שאח שלי לא מבין.
הוא לא מבין כמה זה מעצבן.
תכלס - זה לא מעניין אותו.
הוא אח בכור.
מבחינתו מה ששלו שלו ומה ששלי גם שלו.

וזה חרא.
זה ממש חרא.

אני לא מרגישה יותר טוב עכשיו.
לפחות לא בזכות זה שמצאתי.
אלא כי פשוט התשתי את עצמי בעבודה.
הזמן עובר הרבה יותר מהר כשאת לא נחה לשנייה.
אבל הגוף מתחיל לכאוב.
ואני מקבלת מכות מכל מיני חפצים כי הגוף שלי הופך לנוקשה ומגושם ככל שאני עובדת יותר זמן ויותר קשה.
אני לא יודעת מה אני אמורה ללמוד מזה.
מה הלקח ?
הרי לא התכוונתי להתעצבן.
וזה לא שאני יכולה לשלוט בכעס הזה.
ואני לא מצטערת על כל החרא הזה שהרגשתי.
אני מצטערת שאני לא יכולה להסביר לו כמה זה נוראי.
כמה רציתי לרצוח אותו בתוך ראשי באותם רגעי משבר.


אני רכושנית.
וסנטימנטלית.
זה לא שילוב טוב בכלל.
אני נקשרת לדברים שלי ריגשית.
אפילו אם אין להם ממש ערך סנטימנטלי.
סתם כי הם שלי.


בילדות התכונה הזאת גרמה לי הרבה סבל.
כי אם אחי היה לוקח לי משהו אבא שלי פשוט אמר "אני אקנה לך חדש".
כנ"ל גם לגביי אם אחיי היו הורסים לי משהו בכוונה.
זה לא עוזר לי.
אני לא רוצה חדש.
אני רוצה את מה ששלי.
ההורים שלי אף פעם לא הבינו את זה.
לפחות אני מבינה את זה.



haunted princess
haunted princess
24/04/2019 00:04
אני יכולה להבין ולהזדהות עם הקטע של הרכושנות לחפצים.
אני גם ככה לגבי הטלפון שלי בעיקר.
שאם מישהו אחר נוגע לי בו זה מפחיד ומשגע אותי ואני נלחצת.
אני לא אוהבת שנוגעים בחפצים שלי בלי הרשות שלי.
אז אני יכולה ממש להבין אותך למה זה עיצבן ונכנסת לחרדה מזה.
למרות שזה לא תמיד טוב להיות רכושנית לחפצים ועדיין מה ששלנו, שלנו!
אם מישהו רוצה לקחת או להשתמש שיבקש רשות וישאל בנימוס אם אפשר להשתמש.
אבל לקחת בלי רשות ולגרום לנו להתעצבן מזה? בשביל מה? אפשר למנוע את זה.
מקווה שאח שלך יילמד ויבין לפעם הבאה לא לגעת בחפצים שלך ויבקש רשות לפני שהוא לוקח.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: