עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

חוזרת לכתוב את הסיפור "הבחירה של הלב"

14/04/2019 04:19
Venus
החלטתי לחזור לכתוב את הסיפור "הבחירה של הלב".
הסיבה שלא סיימתי אותו היא כי היה לי קשה לכתוב אותו.
הוא נגע משום מה בדברים שהיה לי קשה לכתוב עליהם.
הסיפור הזה עוסק בבחירה.
אני עוד לא בטוחה מה באמת מסתתר בתוך הסיפור הזה.
אני צריכה להתחיל לכתוב אותו מההתחלה ולסיים אותו כדי לדעת על מה הוא באמת.

הסיפור בהמשכים הראשון שכתבתי "בשמלה שחורה" הוא על להיות עם הבן אדם הנכון לך.
זהו סיפור אהבה פשוט.

הסיפור הזה לעומת זאת שונה.
הוא על חברות.
הוא על אי וודאות.
מנצחים ומפסידים.
על חוסר שליטה במה שהלב רוצה.
ובסופו של דבר הלב צריך לבחור.
מה תהיה הבחירה ?
של מי באמת הבחירה ?
מה יהיה הסוף ?
זה לא ברור לי בכלל.

אבל כשהדפסתי את הסיפור לפני שעה כדי להתחיל לעבוד עליו...היה לו ריח.
אני לא יודעת איך להסביר את זה...היה לו ריח.
לא של דפים או של דיו.
היה לו ריח פנימי כזה.
כמו לשמוע שיר ולהיזכר בזיכרון ישן.
הרחתי את הריח שלו.
ריח שלא דהה עם החודשים הארוכים שעברו.
הסיפור עדיין חי בתוכי.
הוא היה שם כל הזמן.
חיכה שאני אהיה מוכנה לכתוב אותו כמו שצריך.

ובגלל זה אני כותבת אותו שוב.


קשה להסביר את הסיבה ללמה אני כותבת סיפורים.
הסיפור דורש להיכתב.
הוא דורש להיות.
הוא דורש לרתק.
להפתיע.
אם אני לא כותבת אותו הוא לא קיים...אפילו לא בתוך ראשי.
אבל ברגע שאני כותבת אותו...אני חיה אותו.
ובגלל זה לכתוב זה כל כך קשה עבורי.
כי אני לא יכולה פשוט לסיים לכתוב סיפור.
אני צריכה שזה ירגיש נכון.
אני צריכה שכל הפרטים החשובים יהיו שם.

והסיפור הזה חסר כל כך.
והסצנות שלא כתבתי.
התמונות.
הרגשות.
החיוכים.
הנופים.
הם פועמים בי.
מחכים לתורם להופיע בעלילה.



אז אני כותבת אותו מחדש.
הפעם כמו שצריך.
הולכים להתווסף עוד דמויות.
עוד רקעים.
עוד אופי.

מתי אתם תוכלו לקרוא אותו סוף סוף ?
כשאני אכתוב את ההתחלה.
פעם שעברה התחלתי מהאמצע.
אז עכשיו העבודה עליו קשה יותר מהעבודה על כל סיפור אחר.



אני יכולה לדבר על זה שעות אבל אתם לא תבינו כלום.
כתיבת סיפור עבורי היא יותר מאשר סתם כתיבת סיפור.
זה ליצור עולם.
זה לחיות חיים של מישהו אחר.
לבחור לפי הרצונות והצרכים שלו.
זה לבנות אותו.
הדמויות שלי חשובות לי כל כך.
אני רוצה להכיר אותן.
לכתוב על מישהו שאתה לא מכיר זו רשלנות ספרותית.


מבטיחה לכם שאם אני אכן אצליח לכתוב ואפרסם אותו פה...הוא יהיה פי מאה הרבה יותר מעניין ושלם ממה שהוא היה קודם.




edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: