עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

2.להתפטר

03/04/2019 19:31
Venus
אני לא בתקופה הכי טובה בחיי.
גם לא בהכי גרועה.
התקופה הכי גרועה בחיי כנראה עוד לפניי.
בכל אופן.
אני לא מרגישה נהדר.
והרבה פעמים רציתי לכתוב על מה שעובר עליי ודברים שקורים...ופשוט לא היה לי כוח.

עכשיו יש לי כוח.
יצאתי מהעבודה בזמן והגעתי הביתה מוקדם ואכלתי בסלון ולא בחדר שלי והלכתי לספרייה הציבורית להחזיר ספרים ולקחת...ועכשיו...אחרי כל זה...אני קצת יותר בסדר.

העבודה היא חיינו אבל לא בשבילנו.

אחד הדברים שרציתי לכתוב אבל...טוב לא היה לי כוח...כמו שאמרתי...הוא שהמנהלת שלי שאלה אותי למה אני רוצה לעזוב אם אני כל כך מורעלת בעבודה.
כי אני עושה הרבה ואני עושה עם אנרגיות.
באותו הרגע לא היה לי תשובה.
העכשיו יש לי.
זה פשוט גדול עליי.
ובכללי...אני רוצה לעשות הכי טוב שאני יכולה וזה לא משנה אם אני מורעלת או לא...אני תמיד רוצה לעשות הכי טוב.

מהשאלה שלה הבנתי...שזה פשוט צריך להסתיים.
ו...שהיא כנראה הבינה שאני עוזבת סופית בסוף החודש.
אני חשבתי שאולי היא רוצה עובד במשרה חלקית שיתחלק איתי...ככה לפחות היא גרמה לי לחשוב.
אבל מהשאלה שלה...הבנתי שאני עוזבת.
זה הרגיע אותי מעט.
הבחורה שהייתה אמורה להתחלק איתי בימים בסוף לא נכנסה לעבודה.
לא בטוחה למה.
משערת שזה פשוט לא התאים לה.


בסוף החודש אני עוזבת את העבודה.
אני טיפה יותר בטוחה שאני אכן אצליח לעזוב.
אני פשוט לא בטוחה שאני אשרוד עד סוף החודש.
קולי בתוכי אומר "ברור שכן ! קטן עלייך"....וקול אחר בתוכי אומר "סתמי ת'פה ותני לחשוש בשקט".


החדר שלי במצב נוראי אבל לא מאוד.
לא זוכרת מתי בפעם האחרונה החלפתי סדין.
עוד מעט פסח.
עוד מעט צריך לנקות.
ביקשתי ימי חופש מקווה שאני אקבל אותם.
עוד מעט יום הולדת 22.

נמאס לי להבטיח הבטחות לעצמי ולא לקיים.
עשיתי רשימה של דברים שאני באמת מאמינה שאני מסוגלת לעשות והם באמת חשובים לי.
רשימה של דברים שאני אתחיל לקחת אותה ברצינות בגיל 22.
לא זוכרת מה בדיוק כתבתי.
זה במעטפה חתומה.
מה שאני כן זוכרת זה מה שכתבתי במספר 2.

2.להתפטר.



אני כבר לא יכולה לחכות להתחיל לעבוד על עצמי.
אני מתכננת לקחת חודש לכל דבר ברשימה.
ופשוט במשך חודש להתרכז רק בדבר הזה.
כי אני רוצה כל כך הרבה דברים שאני לא מצליחה להשיג מהם שום דבר.
למרות שאני בטוחה שהשגתי די הרבה ממה שכן רציתי.

אבל אנחנו תמיד זוכרים יותר טוב איפה נכשלנו מאשר איפה הצלחנו נכון ?


ביי בינתיים.
אני לא בסדר בכללי.
כרגע אני יציבה.
לכתוב את כל זה כאב לי פיזית.
לא כיף לי לכתוב.
לא נהנית מזה.
עושה את זה כי אני מרגישה שאני חייבת.
למה אני חייבת ?
לא יודעת.
אני פשוט חייבת.
קצת סדר בראש.







edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: