עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

חריגים

30/03/2019 20:33
Venus
כמה נהדר זה יהיה לכתוב סוף סוף משהו מעניין.
משהו אמיתי וטוב על חיי ולא רק על מה שעובר בראשי.

אבל לא.
החיים נשארו כמו שהם תמיד.
חרא.


אני מנסה לראות את הטוב.
באמת שאני מנסה.
אני מנסה לראות אפשרות שיום אחד כל זה ישתנה.


אני תוהה לעצמי מה בדיוק הפך את המשפחה שלי לכזאת.
הרי היינו משפחה די נורמלית פעם.
מה גרם לכך שהפכנו למוזרים ?
שאנחנו לא מתפקדים בתור משפחה.
לא יוצאים לטיולים ביחד.
לא אוכלים כולנו ביחד בשולחן שבת.
שונאים אחד את השני.
רבים אחד עם השני.


על פניו הכל בסדר.
אבל אנחנו מרגישים שמשהו פה לא תקין.
שאין פה אהבה.
אין פה חום.
לא מספיק בכל אופן.
חבורה של זרים שחולקים בית וקרבת דם.


האם יום אחד זה ישתנה ?
האם יום אחד אני ארגיש שיש לי משפחה מאושרת ?


אנחנו לא מכירים עולם אחר.
אנחנו לא יודעים מה זה טוב.
אנחנו לא יודעים איך משפחה אמיתית וטובה מתפקדת.
אנחנו רק יודעים שזה לא אנחנו.
אנחנו חריגים.



נ.ב

משפחה של חולי נפש.
שוב פעם לריב.
שוב פעם על דברים מיותרים.
שוב פעם לחפש אשמים.
ואני מגיבה ומאיימים עליי שיתנו לי סטירה.

נמאס לי עם כל הצעקות.
נמאס לי עם זה שאף אחד לא רואה שדברים פשוט מדרדרים ללא צורך.









IM ALbroken wingsedya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: