עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים.
1997.
מזל שור.
חלום-להיות חופשייה.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
sunshinebloger97@gmail.com
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חברים
Ladyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust morנעמונת
טיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutimJust a Joe
Ms.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראליתפאולית
אחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledyaאופיר
Israel.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובהYN71
IM AL
סיפורים קצרים
סיפור קצר-בשמלה שחורה

כתבתי סיפור בהמשכים!
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה ולקרוא את החלק הראשון.
מקווה שתאהבו :)

בשמלה שחורה
הבחירה של הלב
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
מרוב אהבה שותק

המפעל לעיכול רגשות

22/03/2019 12:42
sunshine
לאחרונה אין לי כל כך תיאבון.
שזה טוב כי אני אוכלת רק כדי לא להיות רעבה.
ירדתי קצת במשקל...לא קריטי אבל תכלס זה רק יומיים שאני בלי תיאבון וכבר ירדתי קילו.
לא יודעת אם זה קיצוני או לא.
אתמול אכלתי המבורגר אחרי שנים שלא אכלתי.
בדרך כלל המבורגרים משאירים אצלי תחושה מגעילה אחרי...אבל הפעם לא.
הפעם היה לי ממש טעים.
וגם הייתי ממש צריכה לאכול משהו אכיל ונורמלי כי יום לפני אכלתי רק שוקולד.

מה הפואנטה שלי ?
אין לי.
נמאס לי לחשוב על כל דבר.
אני מתגעגעת לתיאבון הקבוע שלי...אני תמיד רוצה לאכול.
אבל אני גם קצת רגועה שאני מרזה לאט לאט.
עוד חודש יום הולדת ונשאר לי 3 קילו לרדת.
ואם זה ימשיך ככה אני אולי אפילו לא אצטרך להתאמץ.

אני מנסה להבין למה אין לי תיאבון.
אולי כי האוכל כל כך טפל לאחרונה.
ההמבורגר שאכלתי אתמול הייתה הארוחה הראשונה שהתענגתי עליה בזמן האחרון.


כבר תיכננתי מה אני אעשה אחרי שאני אעזוב את העבודה ועכשיו לא בטוח שאני אעזוב.

תיכננתי ללמוד לבשל עוד דברים.
כרגע אני יכולה לספור את הדברים שאני יודעת לבשל על יש אחת.

1.שקשוקה
2.פסטה
3.מלוואח (הכי פשוט שיש פשוט להוציא מהמקפיא)
4.חביתה בוריאציות שונות
 

וזהו.
אפילו סלט אני לא באמת יודעת להכין כמו שצריך.

אני הרבה יותר רגועה היום מאז הפוסט הקודם.
אולי כי ביום ההוא היה לי חרא בעבודה ואתמול היה בסדר.

אני שונאת את זה.
אני שונאת את איך שעבודה משנה לי את כל המצב רוח.
החלטתי פשוט לתת לה.
להפסיק להילחם בזה.

הכל יהיה טוב.
העבודה שלי לא כזאת נוראית אני סתם מרגישה שאני לא מספיק טובה.
ואני לא רוצה להיות במקום שגורם לי להרגיש ובצדק שאני פשוט לא מספיק מוכשרת.

יש בי הרבה דברים טובים.
אבל אני לא מושלמת.
ולא יודעת...אני לא מרגישה שאני יכולה להיות יותר טובה.
אבל זה בסדר.
אם אני אעבוד יומיים בשבוע יהיה לי יותר זמן ללמוד וככה להשתפר בעבודה שלי.
אני פשוט לא בטוחה אם אני בכלל רוצה ללמוד ולהיות יותר טובה.
אולי אני בכלל רוצה לוותר.
אני לא יודעת איך אני מרגישה.
סגרתי את המפעל לעיכול הרגשות והלכתי הביתה.
עכשיו שקט שם.
המכונות לא עובדות.
האור כבוי.
אין שום רגשות שמחכות באגזים כי פשוט זרקתי את כולם דרך החלון יש לתוך פח הזבל.

אבל הן יחזרו.
הרגשות שלי הגיעו פגומים ככה שלא יכולתי לעכל אותם.
אולי מחר תגיע סחורה חדשה ולא פגומה.


אני אוהבת את השקט הזה.
שקט חיצוני ופנימי.
אני אוהבת לא להרגיש דבר.
לא לחשוב יותר מידי.
משהו בי כבה ביומיים אחרונים ואני לא בטוחה למה.
כנראה שפשוט נשבר לי.
נשבר לי להרגיש כל הזמן.

זה אף פעם לא דברים טובים.
זה תמיד משהו שמדכא אותי.

אני מניחה שכרגע המפעל שלי לעיכול רגשות על סף פשיטת רגל.
אולי אני צריכה לסגור אותו לתמיד.
להפסיק להרגיש.
אני פשוט אקח חופשה קצרה ואז אני אחליט.

אני תמיד יכולה לפתוח אותו מחדש אם אני רוצה.
אני פשוט לא רוצה.
אני אוהבת לא להרגיש דבר.
פשוט לשבת על המיטה ולנוח.
אבל ביום ראשון יש עבודה אמיתית ומי יודע איך זה יהיה לעבוד בלי להרגיש דבר.
זה יהיה מתסכל.
מדכא.
ואני ארצה לירות לעצמי בראש.
אז אני אצטרך לפתוח את במפעל שלי ולהוציא סחורה של רגשות חיוביים.


דיי למטאפורה ההזויה הזאת סאנשיין.
פשוט לכי לאכול כבר ... הבטן שלך כבר מצטמקת.

IM AL
IM AL
22/03/2019 15:48
אהבתי את המינוח מפעל לעיכול,,,,
תלמדי לבש עוד זה פשוט , אחרים עושים מזה פלצנות יתר...
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
הציטוט האהוב עליי

"אי שפיות: לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" - אלברט איינשטיין

תמיד שאני מאבדת משהו אני מוצאת את עצמי מחפשת באותו מקום כמה פעמים שוב ושוב ומשתגעת.
ומאחר שאני ממש שונאת לאבד דברים ולא יכולה להפסיק לחפש עד שאני מוצאת...המשפט הזה עוזר לי לחפש בצורה הגיונית...וככה אני מוצאת את הדבר שחיפשתי יותר מהר.
ולכן הוא אהוב עליי ביותר כרגע.
הסיפור האהוב עליי

פיטר פן.
בהחלט סיפור שהייתי רוצה להיכנס אליו.
זה אומר עליי הרבה דברים אה?
אני מניחה שאני אחת כזאת שפשוט לא רוצה להתבגר.