עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

לרצות להישאר

09/03/2019 22:31
Venus
אני לא מסוגלת לעשות דברים שאני לא רוצה לעשות.
יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות.
כמו לכל דבר בחיים.

בכל אופן...אני לא רוצה לעבוד יותר.
אני שונאת לעבוד.
לקום בבוקר לנסוע שעה באוטובוס ולהתמודד עם עבודה שהיא קשה ולקבל שכר מינימום.
זה פשוט...אני פשוט לא יכולה שלא לשאול את עצמי...האם זה שווה את זה ?

בשביל מי אני עושה את זה ?
בשבילי ?
בשביל מה אני עושה את זה ?
בשביל הכסף ?
פשוט אין לי תשובות ברורות לשאלות האלה.

המנהלת שלי דיברה איתי ביום חמישי על זה שחסר עובדים בחברה.
אני לא הבנתי את זה...איך חסר אנשים ?!
חסר אנשים בעולם ?

היא סימנה לי להניח ראש על הכתף שלה וטפחה על ראשי.
לא הבנתי למה השאלה שלי גררה את התגובה הזאת.
כנראה שהיה משהו שלא לגמרי הבנתי.

בכל אופן...לא יכולתי לומר לה שאני רוצה לעזוב אחרי שהיא מספרת לי שהיא צריכה לבדוק אם היא יכולה לתת לי ימי חופש כי פשוט אין עובדים.
ובטח שלא אחרי שהיא מספרת לי על מנהל אחר שכבר שבוע בלי עובד.
איך אני יכולה להגיד לה שאני רוצה לעזוב באותו יום שהיא אומרת לי שאין מספיק עובדים ?

לא יכולתי.
ואת האמת...זה גם לא היה לי דחוף.
אני כאילו דוחה את הקץ.
בעיקר כי אני לא בטוחה שמה שאני רוצה לעשות זה הדבר הנכון.
ולא מתאים לי לא להיות בטוחה ובכל זאת ללכת על זה.


משהו יצטרך להשתנות כדי שאני ארצה להישאר.
הלוואי והיה לי תירוץ מספיק טוב כדי להישאר.
אבל אני פשוט לא רוצה להמשיך לעשות את זה יותר.
לחיות לפי לוח זמנים של אחרים.


אני רוצה לעשות מה שבא לי.
האם זו בקשה מוגזמת ואנוכית ?
איזו שאלה מטומטמת.
ברור שזו בקשה אנוכית.
אבל תכלס...הרצון שלי לעשות מה שבא לי לא באמת פוגע באף אחד.
הוא פשוט מעצבן.
זה מעצבן אנשים שהם רואים שמישהו אחר חי איך שבא לו בלי לדפוק חשבון.
כאילו שזה אסור.

בכל אופן נשאר עוד חודש וחצי.
בחודש וחצי הזה אני אהפוך לבת 22.
אולי אני בת ה22 תהיה יותר בטוחה במה עליה לעשות.
אני כבר בטוחה שאני אתפטר בעוד חודש וחצי...אבל הרבה יכול להשתנות עד אז.
עמוק בפנים...אני מקווה שמשהו ישתנה...שמשהו יגרום לי לרצות להישאר.



מה יכול לגרום לי לרצות להישאר ?


אני גם לא בטוחה בתשובה.
אולי הכסף סוף סוף ימשוך אותי.
אולי אני אכיר מישהו וזה יהפוך את הכל לנסבל.
אולי האווירה בעבודה תשתנה.
אולי אני כבר לא ארגיש שאני עובדת קשה ושזה פשוט לא מספיק.

בכל אופן...נשאר עוד חודש וחצי.
חודש וחצי להחזיק מעמד.
ואחרי זה לא יהיה שום דבר שיעצור אותי מלעשות את מה שאני רוצה.











edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: