עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

קשים להשגה

23/02/2019 22:51
Venus
לכמה שעות שכחתי לגמרי.
שכחתי שיש לי עבודה.
שכחתי מהאנשים איתם אני עובדת.
שכחתי מכל המחויבויות שלי.
וזה הרגיש נהדר.

זה ישמע נורא...אבל בא לי למחוק את כולם.
שכל האנשים החדשים האלה שהכרתי...פשוט יעלמו.
אף לא אחד ישאר בחיי.

האם זה הופך אותי לבן אדם נוראי ?

אני לא יכולה לחזור לאחור.
אני חייבת להתקדם הלאה.
אבל לאן ?

שום דבר לא משתנה לא משנה מה אני עושה.
הכל נשאר אותו דבר.
אני נשארת לבד.


הסוף הוא בלתי נמנע.


אז כן השתכללתי קצת.
יש לי עבודה.
יש לי כסף בבנק.

וכשנפגשתי עם חברים בחמישי אחד מהם אמר שאני נשמעת מצוין.
שאני בתקופה טובה בחיי.

הוא לא הבין שאני בחרא תקופה.
ושהעובדה שאני נפגשת איתם ושאני יכולה להשתחרר קצת ולעשות שטויות היא הסיבה שאני נשמעתי מצוין.


אני מניחה שזה הכל באיך שאתה מסתכל על הדברים.


אני רוצה מישהו קרוב.
מישהו שבאמת מכיר אותי ורואה אותי.
מישהו שאוהב אותי ודואג לי.
מישהו שאין לנו קרבת דם.
מישהו שאני אוכל לגעת בו כמה שבא לי.
שלא ירחיק אותי.
שישמור עליי.
מישהו שיהפוך כל זיכרון פשוט לאוצר.


למה לבנים אכפת רק בנות יפות ?
למה בנים מתייחסים רק לבחורה הכי יפה אפילו שהיא תפוסה.
רוב הבנים לא רואים אותי כאישה מושכת...ובטח שלא אחת שצריכה את ההגנה שלהם.
הלוואי והיה מישהו שאפילו שהוא היה יודע שאני לא צריכה את ההגנה שלו...הוא עדיין לא היה יכול לעצור את עצמו מלדאוג לי.
מלהגן עליי.

אני מניחה שזו אהבה.
שמישהו דואג לך אפילו כשההיגיון אומר שאין מה לדאוג.

אם הייתי יותר יפה זה היה כל כך הרבה יותר קל למצוא אהבה.
אם הייתי יותר רזה...יותר עדינה...נסיכה קטנה.

אבל אני לא נסיכה.
אני יותר אביר מנסיכה.
יותר ג'נטלמן מעלמה במצוקה.


אני קוראת יותר מידי ספרים ורואה יותר מידי סרטים.
אהבה כמו שאני קוראת עליה בספרים לא קיימת.
לא כיום.
לא עבור מישהי כמוני.
אני לא מיוחדת מספיק.
לא יפה.
לא מוכשרת.
אני סתם פרח מצוי...זה בסדר לדרוך עליי...יש הרבה כמוני.



מה יש לי ?!
מה כל הרגשות והמחשבות האלה יעשו למעני עכשיו ?!
כלום.
הן לא עוזרות.
הן רק מכאיבות.

כמה זמן אני אצטרך לחכות עד שמישהו יראה אותי ויאהב אותי כמו שאני ?
זה כנראה יקח שנים.
כי אני יודעת שאני לא מוכנה.
לא מוכנה לאהבה כזאת.

אבל אני גם לא יכולה להמשיך ככה עוד הרבה זמן.
לא ביקשתי בחור אחד שיאהב אותי כמו משוגע...תן לי כמה חברים טובים שאשכרה יהיה אכפת להם ממני ויכירו אותי וזה יספיק לי.
למה שום דבר משמעותי לא בא לי בקלות.
למה הדברים שאני הכי רוצה,משפחה,חברים,אהבה...למה דווקא הם הכי קשים להשגה?













edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: