עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

נכשלתי

10/02/2019 01:52
Venus
אני על הפנים.
כל כך על הפנים שתקפתי את אמא שלי ואמרתי "אני לא רוצה לדבר איתך!".
אני לא בטוחה עד כמה אני מתחרטת על זה.
אני באמת לא הייתי במצב רוח לדבר.


איך זה התחיל ?
חיפשתי אוכל.
מצאתי משהו בקופסת שימורים והוצאתי מהמגירה "מה את מחפשת?",אמא שלי שאלה בטון מתגרה מהספה שבסלון.
נעצרתי בה מבט מלא שדים ואמרתי "מה נראה לך !?".
שמעתי אותה לוחשת את המילה "תוקפנית".
" מה קרה לא אכלת כלום בשבת ?",היא אמרה שוב בטון מתגרה ומשועשע.
זה הורג אותי איך מילים כל כך אכפתיות יכולות להישמע לי כל כך ביצ'יות.
"עזבי אותי",אמרתי בטון תוקפני.
"מה יש לך ?!",היא שאלה עצבנית.
"אני לא רוצה לדבר איתך עזבי אותי!".
היא אמרה עוד משהו ואז שוב הבהרתי לה שאני לא רוצה לדבר איתה ושתעזוב אותי במנוחה.


מה שנורא זה שהיא תזכור לי את זה מחר בבוקר.
היא תסתכל עליי במבט הבוחן הזה שלה שוב.

אני רוצה להתפטר.
אני רוצה חיים אחרים.
לא את אלה.
האם באמת כל כך אכפת לי מה אנשים אחרים חושבים שאני אשאר בעבודה הזאת שנה ?!.
לא נורא לי בעבודה.
אבל נורא לי בחיים.
והעבודה לא משפרת את המצב.

האם זאת בריחה ?
כן.
אבל זאת בריחה שאני ממש לא מפחדת לעשות.
אבל זה לא הדבר הנכון לי.
אבל זה עדיין משהו שאני רוצה לעשות.
להתפטר.

זה מדהים איך דברים משתנים.
בלי שבאמת עשיתי משהו...משהו בי משתנה.
כל הזמן.
אני רוצה לעשות משהו שזה יפסיק...שזה פשוט לא יכאב כל כך.
אבל אני לא יודעת מהו הדבר הנכון.
ומה אני עושה כשאני לא יודעת מהו הדבר הנכון ?
כלום.
אני מחכה.
מחכה שהחיים יראו לי מה הדבר הנכון.

אני רוצה לבכות.
אבל זה לא מצליח לי.
אני שונאת את איך שזה מרגיש.
בעיקר כי אני לא יודעת למה.
אולי זה השטן שמתעסק לי עם הלב.
אולי זה מבחן.

אני שונאת את המבחנים האלה.
אני כל הזמן נכשלת כי אני לא מבינה את החומר.

הנה,היום נכשלתי.
הרגשתי חרא והוצאתי את הארס שלי על אמא שלי.
 



IM ALedya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: