עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים.
1997.
מזל שור.
חלום-להיות חופשייה.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
sunshinebloger97@gmail.com
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חברים
Ladyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust morנעמונת
טיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutimJust a Joe
Ms.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראליתפאולית
אחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledyaאופיר
Israel.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובהYN71
IM AL
סיפורים קצרים
סיפור קצר-בשמלה שחורה

כתבתי סיפור בהמשכים!
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה ולקרוא את החלק הראשון.
מקווה שתאהבו :)

בשמלה שחורה
הבחירה של הלב
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
מרוב אהבה שותק

העבר שלי חי בתוכי

22/01/2019 11:31
sunshine
אהבה.
אני כל הזמן חושבת עליה.
על איך מרגישה.
על איך היא מחממת ומרגשת וממלאה.

נמאס לי לחשוב עליה.
נמאס לי להתגעגע.
עוד שלושה חודשים אני בת 22.
רציתי להיות שונה.
אני מניחה שבדברים קטנים כן השתנתי.
אבל אני לא ממש רואה אותם כרגע.
אני מניחה שהמצב שלי מאחת שכל הזמן בבית השתנה לאחת שעובדת הרבה.

אני לא בטוחה כמה אני אוהבת את המצב הזה.
אבל זה המצב.

אין לי הרבה זמן לכתוב אז אין לי גם הרבה זמן לחשוב על דברים.

הכנתי מחברת שבה אני אמורה לתעד את הדברים שאני רוצה לשנות עד שאני אגיע לגיל 22...אבל המחברת הלכה לאיבוד.
יופי סאנשיין.

החדר שלי מבולגן.
הלוואי והיה לי זמן וכוח לסדר אותו אבל אין לי.
היה לי זמן אתמול אבל התקררתי בסופ"ש ועכשיו אני כולי מנוזלת ובכללי חלשה.
שוב כנראה שחסר לי ברזל אז אתמול קניתי והתחלתי לקחת.
פעם בחצי שנה אני חייבת לקחת ברזל.
אני לא צריכה שרופאה תגיד לי לקחת...אני מרגישה בעצמי שחסר לי.
חסר לי אוויר.
אין לי אנרגיה.
וכמה שאני ישנה זה לא מספיק לי.
ולכן...התחלתי לקחת ברזל.
הרי במילא לא צריך מרשם.
חוץ מזה שלבחורה בגילי תמיד יש קצת חוסר בברזל.

אוף מה אני בכלל רוצה לכתוב ?


לא משנה כמה אני כותבת לאחרונה אני פשוט לא מצליחה להגיע לנקודה.
משהו מציק לי.
משהו עמוק בפנים.


אני שונאת שהעבר מגיע לרדוף אותי.
אבל בו זמנית כל כך רוצה לחזור אליו.
אני תמיד חיה בעבר.
בטח בעוד כמה שנים אני ארצה לחזור לתקופה הזאת.


אתמול היה ט"ו בשבט.
בכלל לא שמתי לב.
עכשיו הרמתי את ראשי אל המדף וראיתי את התאריך...אני תמיד מפספסת.
המשפחה שלי תמיד מפספסת.

בלילה חלמתי על דברים נוסטלגיים.
דברים שאין לי בחיים ובחיים לא יהיו לי.
דברים שאבדו.
זמנים שנגמרו.
אנשים שיצאו מחיי ולא יחזרו אליהם.


למה אני חיה ככה ? (דמיינו את זה בקול נואש )
למה יש כל כך הרבה דברים לא נגישים לי ?
כל כך הרבה אנשים ששייכים לעבר ?


אני רוצה אותם בחזרה.
אני רוצה את המשפחה שלי.
אני רוצה את החברים הישנים שלי.
אני רוצה אותו.
אני רוצה לחזור אחורה ולעשות הכל אחרת.

האם זה באמת המקום שאני הייתי אמורה להגיע אליו ?
למה ?
למה החיים שלי ככה ?

אין לי חבר אחד קרוב.
כולם רחוקים.
כולם לא נגישים מספיק.
לא קרובים מספיק.
לא ללב בכל מקרה.
אני לא אוהבת אף אחד מהם.
וזו הבעיה שלי.
בפעם האחרונה שהייתי במצב הזה...במצב שבו לא אהבתי ולא היה אכפת לי...הוא נכנס לחיי.

זה מוזר כשחושבים על זה.
הרי לקח לי חצי שנה להתחיל לראות אותו.
לקח לי חצי שנה להתקרב אליו.
להכיר אותו.
כשחושבים על זה.
היה לי לב קרח בתקופה הזאת.
כשחושבים על זה...כשאני חושבת על זה...ממש חזק...אני לא התקרבתי אליו.
הוא התקרב אליי.

טוב זה לא שהייתי רחוקה.
הרי אנחנו גרים באותו אזור...ככה שמנסיבות אלו בכל מקרה מנותקים לגמרי לא יכולנו להיות אז.
אבל...פעם לא היה אכפת לי ממנו.
אני ממש זוכרת את זה.
אני ממש זוכרת שביקשתי ממנו לא לדבר אליי.
לא לפנות אליי.
להגיד לי רק "היי" ו"ביי".
ולא יותר.
ופעם אחת הוא היה עומד בזה.
בפעם השנייה הוא כבר היה שובר את זה.
הוא כבר לא פחד ממני.

אני בספק אם הוא זוכר את התקופה הזאת.
אני בקושי זוכרת.
אני לא זוכרת למה ביקשתי ממנו לא לדבר איתי.
אני לא זוכרת למה כל הזמן רבנו.
אני מניחה שפשוט היה משהו עמוק בתוכי שסתר לגמרי משהו עמוק בתוכו.
היה משהו בי שפשוט שנא ואהב אותו בו זמנית.
עד היום זה ככה.
אבל אצלי האהבה תמיד מנצחת.
אני מניחה שאצלו השנאה ניצחה.


למה אני עדיין חושבת עליו ?
טעות.
אני לא חושבת עליו.
אני מרגישה אותו.
זה כאילו העבר מתעורר בי ומתחיל לחיות שוב.
כאילו הכל קורה שוב.

זה חלק בי שגרם לי להרבה כאב.
החלק הזה שלא מסוגל לשחרר מהעבר.

אני חייבת להתארגן לעבודה במהירות ולצאת.
ביי.

edya
edya
22/01/2019 14:38
אולי העבר מתעורר שוב כדי לבדוק האם את יכולה להתמודד איתו עם הכלים שיש לך ושצברת עד כה... מאז ועד היום..
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
הציטוט האהוב עליי

"אי שפיות: לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" - אלברט איינשטיין

תמיד שאני מאבדת משהו אני מוצאת את עצמי מחפשת באותו מקום כמה פעמים שוב ושוב ומשתגעת.
ומאחר שאני ממש שונאת לאבד דברים ולא יכולה להפסיק לחפש עד שאני מוצאת...המשפט הזה עוזר לי לחפש בצורה הגיונית...וככה אני מוצאת את הדבר שחיפשתי יותר מהר.
ולכן הוא אהוב עליי ביותר כרגע.
הסיפור האהוב עליי

פיטר פן.
בהחלט סיפור שהייתי רוצה להיכנס אליו.
זה אומר עליי הרבה דברים אה?
אני מניחה שאני אחת כזאת שפשוט לא רוצה להתבגר.