עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

חשיבה לעומק

29/12/2018 19:44
Venus
לפני שבוע ישבתי על ספסל אמצע הרחוב והסתכלתי סביבי.
הרבצתי לעצמי.
אני חולמת?
אני לא מרגישה כלום.
אני לא מרגישה אמיתית.

אני כאן...אבל אני לא.
אני קיימת...אבל לא.

באותו יום הבנתי משהו לגביי עצמי.
אני לא נוכחת.
אני לא ברגע.
אני לא מצליחה להרגיש אמיתית.

אז הסתכלתי מסביבי על השמיים בצבע הכחול עמוק הזה שמופיע קצת אחרי שקיעה.
הסתכלתי והכרחתי את עצמי להרגיש קיימת.
"שום דבר לא מרגיש אמיתי!!",המוח שלי צעק.
"אני לא מרגישה אמיתית!!",הוא נכנס להיסטריה.
"כמה זמן חייתי ככה בלי לשים לב שאני בכלל לא חיה?",שאלתי את עצמי.
"תתעוררי!!",צעקתי עמוק בתוך תוכי,"תתעוררי",ולשעה שעתיים...הצלחתי להרגיש קצת אמיתית.
קצת חיה.

אבל התחושה הזאת נעלמה.
ואני שוב מרגישה שאני חיה בתוך חלום ארוך וחסר פואנטה.
נמאס לי כבר להילחם בזה.
לנסות לשנות את הגלגל.
לשנות את החיים.
מה אני כבר יכולה לעשות?
שום דבר לא משפיע.


אני זוכרת שישבתי על הספסל כולי אכולת סרטים על הסתמיות שבקיום שלי...ואמרתי לעצמי..."אני חייבת לשנות משהו".
"אני חייבת לסובב את הגלגל".

אבל איך?
אני אחשוב על זה.
משהו כזה גדול דורש חשיבה לעומק.

להית'.








edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: