עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

עובד מרושל

24/12/2018 11:12
Venus
זה כבר נהיה מנהג להתחיל לכתוב לפני שאני הולכת לעבודה.
אני עוד לא חודשיים בעבודה ואני כבר מרגישה שאני...אני לא יודעת זה מוזר.
מצד אחד זה מרגיש שוואו...הזמן עבר כל כך מהר.
כאילו אני רגילה שדברים הולכים הרבה יותר לאט.
ודבר שני...אני מרגישה שאני מתפתחת.
וכמו כל דבר טוב...צריך לעבוד קשה כדי להגיע אליו.

אני מניחה שאפשר לקרוא לזה כאבי גדילה.
וזה כואב ממש.
נפשית.
כי אולי פיזית כבר סיימתי לגדול אבל נפשית יש לי נפש של ילדה בת 16.

אני יודעת שזה טוב.
זה מרגיש חרא.
אבל זה טוב.
איך מישהו אמר פעם "קשה זה טוב".
"קשה באימונים קל בקרב".
למרות שלא ברור לי מה הוא הקרב.

אני מניחה שזה מה שרציתי.
ללמוד בדרך הקשה.
לדעת איך זה מרגיש לפחות פעם אחת.
הנה עכשיו אני יודעת איך זה מרגיש.
אפשר להפסיק.
אפשר ללמד אותי בדרך קלה יותר.

אני לא יודעת אם אני באמת לומדת דברים בדרך הקשה או שאני פשוט לוקחת את הדברים בצורה קשה.

אתמול הייתי זוועה.
בעבודה גם...שבר כלי.
הכי לא היה בא לי להיות שם.
הכי היה בא לי לעוף משם כמה שיותר מהר.

העובדת הזמנית לא ממש יעילה.
אבל היא הרבה יותר גדולה ממני ומי אני שאגיד לה שהיא לא עובדת בצורה נכונה.

אני לא יודעת כמה זמן היא כבר עובדת...אבל רואים את הטריות.
היא עדיין לא התרגלה לקופה.
לתנועות האוטומטיות האלה שאני כבר עושה מתוך שינה.

אני מקווה שאני אצליח להשתמש בה היום בצורה יעילה יותר.
להוציא ממנה עובדת מרוכזת יותר.
מהירה יותר.
כי היום אני ממש צריכה שהיא תהיה מרוכזת בעבודה.

מעצבן אותי שהסברתי לה משהו ובפעם הבאה שום דבר לא השתנה...היא עשתה את הדברים באותה צורה עקומה.
אני באמת לא יודעת איך אני אגיב אם אני אראה ששוב אחרי שהסברתי בפעם השנייה זה עדיין יהיה באותה הצורה.
אני לא אדם רע...אני לא אדם שינזוף בצורה קשה.
אני לא מסוגלת כי אני רואה את הרגשות של האחר כאילו היו הרגשות שלי.
אבל אני פוגעת בעצמי בכך שאני מנסה לא לפגוע בה...חוץ מזה...שנראה לי שהיא הרבה יותר חזקה ממני נפשית.
בכל זאת היא בת 28...היא כבר בטח למדה להתמודד עם ביקורת.

ועוד דבר שעיצבן אותי אבל שוב...לא אמרתי כלום...היא יצאה להפסקה...חזרה...וכשהיא חזרה היא אכלה שוקולד.
עכשיו אין בעיה...באמת...היא אפילו הציעה לי וסירבתי בנימוס.
אבל היא פשוט עמדה ואכלה את השוקולד איזה 5 דקות במקום לעבוד !!
והייתי צריכה שהיא תעשה דברים.
כי היא במילא עוד שנייה הולכת ואני עוד שנייה צריכה ללכת גם להפסקה...ואני מוצאת את עצמי חייבת להסביר לה דברים שהיא לא יודעת ולא יכולה כי אני צריכה לחכות שהיא תסיים לאכול את השוקולד שלה.

אני כבר לא יודעת מי לא בסדר.
אני או היא.

זה פשוט מגביר את הלחץ כשיש לך עובד שאתה לא יכול לסמוך עליו.
שאתה רואה שהוא עובד מרושל.



IM ALedya
IM AL
24/12/2018 12:19
כף לקרוא אותך כך,,,,
וקשה זה טוב זו גם גישה סובייטית,
ולמידה לא קשור לגיל, זה שהיא בת 28 או 68 לא רלוונטי יש אנשים שלא לומדים/מבינים.
Venus
24/12/2018 23:15
1.מה זאת אומרת "כך" ?
2.גישה סובייטית בקטע טוב ?
3.צודק...לא חשבתי על זה.
IM AL
25/12/2018 02:12
כך שמחה
כן בקטע טוב
שמח :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: