עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

נסיכה של מישהו

20/12/2018 10:16
Venus
אני לא חושבת שבאמת הבנתי את זה בפעם הראשונה ששמעתי.

"תאהב את עצמך אחרת אף אחד לא יאהב אותך"

לא הבנתי מה זה באמת אומר.
עכשיו אני מבינה את זה קצת יותר.
כשאנחנו אוהבים את עצמנו...אנחנו ניראים יותר טוב.
משהו באנרגיה.
משהו בחיוך.
אנחנו משדרים שלמות ושלווה ובגדול...את עצמנו בגרסה הכי טובה שלנו.
וזה הדבר הכי מושך שיש.

אנחנו מצפים מאהבות שלנו להיות מושלמים.
יפים,חכמים,מוצלחים,אינטליגנטים,חמים ואהובים כמו השמש.

אבל מה לעשות שאף פעם לא חשבנו מה אנשים שכאלה...שהם כל כך שווים וכל כך נחשקים מחפשים.

אני לא עובדת על עצמי.
אני אף פעם לא אהיה ראויה לאחד שיש לו את הכל.
לאחד המושלם שבתוך הראש שלי.
למאהב הדמיוני שלי אם תרצו...
אבל אני כן חושבת שמישהו יכול לרצות אותי בגלל משהו אחד - אני פאקינג מיוחדת.
אני לא ניראת כמו כולם.
אני לא מתנהגת כמו כולם.
והוא עוד לא יודע את זה אבל ברגע שהוא יאהב אותי וירשה לי סוף סוף לאהוב אותו בחזרה הוא יקבל חלק בי שאף אחד בי לא ראה.
אני מדברת על חלק פנימי כן? - יעני בנשמה.
אני לא יודעת אם אני מסיקה שלכל העולם יש ראש כחול כי זה נכון או כי לי בעצמי יש ראש קצת כחול.


קיצר.
יש בי חלק שכל כך צמא לתת אהבה.
לתת!!
לא לקחת!
לא לצפות!
לתת!
אני באמת הייתי יכולה להיות אחלה גבר.
ג'נטלמן כזה.
שנותן מהלב.

האם זה שיש בי את החלק הזה...את הג'נטלמניות הזאת...אומר שאני אקבל מישהו שיאהב אותי פחות משאני אוהבת אותו?.
אני אפילו לא יודעת איך הגעתי לשאלה הזאת.
אני זוכרת ששאלתי את עצמי את השאלה הזאת לפני הרבה הרבה זמן.
כנראה שלא ממש עניתי לעצמי עליה בפעם האחרונה שחשבתי על זה.


אני רוצה ג'נטלמן...אחד שירים אותי באוויר.
אחד שישמור על גבי.
ואני אשמור על שלו.

אף פעם לא רציתי להיות מלכה של מישהו.
תמיד רציתי להיות נסיכה.
זה כל כך שונה.
בנים בטח לא יבינו את זה.
אני גם בקושי מבינה את זה.
אישה מחפשת מלך.
נערה כמוני שבחיים לא תתבגר תמיד תחפש נסיך.

מי שמבין את ההבדל ובכללי את השורות האחרונות שכתבתי עכשיו...שאפו.

בוא נעבור הלאה.

יש בי כל כך הרבה אהבה.
ואם זאת כל כך הרבה חומות.
אני רק צריכה מישהו שירצה להיכנס ללב שלי.
שירצה להכניס אותי ללב שלו.
שיתן לי לאהוב אותו,להכיר אותו,ויאהב אותי כמו מטורף.


האם זה משהו מוגזם לבקש?.
שמישהו יאהב אותי כמו מטורף?.

זה פשוט נראה שכל כך הרבה זוגות ביחד...אבל אני לא רואה הרבה זוגות מאוהבים.
משום מה אני מעריכה יותר את הדברים הזמניים מאשר את החשובים.
את האהבות הראשונות,את אלה שאני כנראה לא אלך איתם לחופה.

אני מקבלת כל מה שאני רוצה.
הבעיה היא...שאין לי מטרה.
אין לי מישהו (טוב זה ישמע קצת קריפי אבל אהבה יכולה להיות קצת קריפית) שאני יכולה להתביית אליו ולהגיד "אותו אני רוצה" ופשוט לרדוף אחריו ולהכריח אותו לאהוב אותי.

כל הבנים שבאו לאהוב אותי ורצו לצאת איתי היו לוזרים מוחלטים.
האם בכלל לא יודעים שהם מחפשים קירבה ולא אהבה.

אני תוהה אם בנות שמות לב לזה...שיש בנים שרוצים אותן ויעשו הרבה בשבילן...אבל זה בכלל לא מאהבה.


טוב נמאס לי לכתוב.
אני צריכה לצאת עוד מעט עבודה אז אני רוצה לנוח קצת ואז לצאת וכתיבה יכולה להתיש אותי קצת.
מרוב מחשבה הכוונה.







כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: