עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים.
1997.
מזל שור.
חלום-להיות חופשייה.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
sunshinebloger97@gmail.com
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חברים
Ladyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust morנעמונת
טיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutimJust a Joe
Ms.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראליתפאולית
אחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledyaאופיר
Israel.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובהYN71
IM AL
סיפורים קצרים
סיפור קצר-בשמלה שחורה

כתבתי סיפור בהמשכים!
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה ולקרוא את החלק הראשון.
מקווה שתאהבו :)

בשמלה שחורה
הבחירה של הלב
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
מרוב אהבה שותק

עתיד והווה מבולגן

10/12/2018 09:46
sunshine
עתיד.
אני לא בן אדם שחושב על העתיד כל כך הרבה.
אבל משום מה אני כבר כמעט חצי שעה פשוט יושבת וחושבת ומתכננת מה אני אעשה ובעתיד ומתי.

פתאום העתיד קצת מסובך שלי.
כי יש לי עבודה.
אז אני לא יכולה פשוט לנסוע לחופשה כשאני רוצה.
להישאר עד מאוחר מידי כשלמחרת אני עובדת.

היום קיבלתי משכורת.
משכורת מעפנה כי היו חסרים לי כמה ימים שלא דיווחתי עליהם ככה שעליהם עדיין לא קיבלתי משכורת וכנראה אקבל חודש הבאה.
החלטתי לחלק את המשכורת חצי חצי.
חצי להווה וחצי לעתיד.
חצי זה יותר ממספיק להווה.
אבל יש לי פחד שלעתיד...זה מעט מידי.
כאילו...אני לא באמת יכולה לדעת מה יהיו החלומות שלי בעתיד,מה אני ארצה לעשות בעתיד ואם כסף יהווה איזשהו מחסום עבורי.

אני חוסכת כי אני צריכה לחסוך.
לא כי אני יודעת שיש לי מטרה מסויימת.
וזה מפחיד כי אני לא רוצה להיכשל ואני רוצה שבעוד שנה יהיה לי מספיק כסף כדי לעשות כל מה שאני ארצה.
בין אם זה סוף סוף ללמוד לתיאוריה ולהוציא פאקינג רישיון.
בין אם זה ללמוד משהו חדש או לנסוע לחופשה.


סורי יצאתי מזה לרגע.
יצאתי מכל מה שכתבתי פה.
פשוט הסתכלתי שנייה שמאלה על ערימה של ספרים חדשים שעוד לא ממש קראתי וחשבתי "אני חייבת להספיק לקנות ספרים".
ואז המחשבה הבאה שהייתה לי "החדר שלי כל כך מבולגן".
ואז זה הוביל ל- "מה זה אומר על החיים שלי?".

החדר שלי תמיד היה מבולגן.
אבל בתקופה האחרונה הוא נשמר יחסית מסודר.
בחיי שעכשיו שאני חושבת על זה לא החלפתי מצעים חודשיים.
אולי אפילו יותר.
זה אמור לגרום לי לחשוב "איזה דוחה אני" אבל האמת שמה זה לא אכפת לי.
המצעים מרגישים בסדר גמור.


האם זה קצת גדול עליי?
למה אני לא יכולה גם לעבוד וגם לשמור על חדר מסודר?.
כאילו אני סוג של מבינה למה.
הרי כמעט חצי מהיום שלי מוקדש לעבודה...אפילו עכשיו...זה זמן שמוקדש לעבודה כי אני פאקינג חושבת עליה על הזמן.
אז מה שאני אומרת זה...שזה מרגיש בזבוז של זמן איכות עם עצמי לסדר את החדר.


האמת שעכשיו לכתוב את הפוסט הזה קצת מרגיש כמו בזבוז זמן.
כמו שניסיתי להסביר בפוסט הקודם ולדעתי לא מספיק הצלחתי...אני מרגישה שאני חייבת להיות בררנית עם הזמן שלי.
כי וואלה אין לי הרבה כמו בעבר.

עכשיו נזכרתי במחשבה מוזרה שהייתה לי אתמול.
אבל היא לכל כך מוזרה ומיוחדת שמגיעה לה פוסט משלה.
אז אולי בערב אני אכתוב עליה.








edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
הציטוט האהוב עליי

"אי שפיות: לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" - אלברט איינשטיין

תמיד שאני מאבדת משהו אני מוצאת את עצמי מחפשת באותו מקום כמה פעמים שוב ושוב ומשתגעת.
ומאחר שאני ממש שונאת לאבד דברים ולא יכולה להפסיק לחפש עד שאני מוצאת...המשפט הזה עוזר לי לחפש בצורה הגיונית...וככה אני מוצאת את הדבר שחיפשתי יותר מהר.
ולכן הוא אהוב עליי ביותר כרגע.
הסיפור האהוב עליי

פיטר פן.
בהחלט סיפור שהייתי רוצה להיכנס אליו.
זה אומר עליי הרבה דברים אה?
אני מניחה שאני אחת כזאת שפשוט לא רוצה להתבגר.