עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים.
1997.
מזל שור.
חלום-להיות חופשייה.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
sunshinebloger97@gmail.com
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חברים
Ladyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust morנעמונת
טיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutimJust a Joe
Ms.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראליתפאולית
אחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledyaאופיר
Israel.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובהYN71
IM AL
סיפורים קצרים
סיפור קצר-בשמלה שחורה

כתבתי סיפור בהמשכים!
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה ולקרוא את החלק הראשון.
מקווה שתאהבו :)

בשמלה שחורה
הבחירה של הלב
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
מרוב אהבה שותק

ללכת על זה

09/12/2018 00:03
sunshine
אני כבר חשבתי על איך לכתוב על זה כבר כמה פעמים...אבל משום מה לא ממש הצלחתי להתמקד.
עכשיו אני מרגישה כאילו אני יכולה לנסות לכתוב על זה ולהסביר  לכם את זה.

אוקיי אז כמו שמי שכבר קורא את הבלוג שלי תקופה יודע...התחלתי עבודה חדשה.
העבודה הראשונה שלי.
בקרוב אני אקבל את המשכורת הראשונה שלי.
הרבה דברים חדשים.
רובם קשים...אבל אף לא אחד מהם רע.

אני כרגע קצת מתקשה לאזן בין החיים הפרטיים שלי לעבודה.
זה כאילו שהעבודה ממשיכה להטריד אותי למרות שאני כבר בבית.
אני יודעת שזה לא טוב.
אני רוצה לנתק את זה.
אני רוצה להרגיש בעבודה רק כשאני נכנסת לעבודה ולא גם כשאני בבית קצת כמה שעות לפני שאני צריכה לצאת.

העבודה רודפת אותי קיצר.
כרגע יותר קל לי איתה.
מרגישה שהתקופה שעברתי גרמה לי קצת לשחרר.
אני כבר פחות מפחדת שהכל יתחמק לי מבין הידיים.
אולי כי הבנתי שזו בסך הכל עבודה ושגם אם אני אעשה טעות אין לי ממה מה להפסיד.
מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות?
אני לא רוצה לדעת.
אני רוצה שיקרו רק דברים טובים.

עדיין קורה לי שאני עושה טעויות או מתרשלת קצת ומטעה אנשים.
שזה באמת גורם לי להרגיש חרא אבל זה לא עד כדי כך לא בסדר.


קיצר מה שרציתי לכתוב עליו זה שבעקבות העבודה אני נדרשת להיות קצת יותר יעילה עם הזמן שלי.
לנצל את הזמן הפנוי שלי בחוכמה...להטעין את המאגרים שלי בדברים שיחזקו אותי...בין אם זה לבכות,לראות סרט מצחיק,לצאת עם חברים,או פשוט לשבת לדבר עם המשפחה שלי במקום ללכת למחשב.

אני עכשיו מתמקדת בעצמי.
אני במקום הראשון.
לא אף אחד אחר.
אני צריכה לשמור על כל טיפת אנרגיה שיש לי כדי להחזיק מעמד כי האמת היא - שהעבודה שלי לא מושלמת.


כמובן שאני מתקשה למצוא את עצמי עושה משהו אחר.
כאילו כשעושים רשימת בעד ונגד...יש כל כך הרבה דברים נגד להתפטר וברשימה של בעד יש דבר אחד מרכזי "כי זה קשה".

ומה לעשות ש-"כי זה קשה" זה לא תירוץ מספיק טוב.
כי מה לעשות שהחיים הם קשים ואי אפשר לברוח מהקשה הזה לנצח.
אני אתפטר רק אם אני ארגיש שיש לי משהו אחר שבוער בי ודורש ממני לעזוב את העבודה.
אבל המשהו הזה לא יגיע בקרוב...ככה שאני תקועה בעבודה הזאת לחודשים הקרובים.


הלוואי והייתי אוהבת אותה.
אבל האמת היא שאני לא אוהבת ולא שונאת אותה...היא פשוט עבודה.
אני מניחה שזה שאני לא שונאת אותה זה כבר בסדר.
למרות שכבר קרו מקרים ששנאתי דברים והכחשתי את זה...אז יכול להיות שאני שונאת את העבודה שלי בסתר.
אבל לא נראה לי שזה נכון.
אני פשוט לא אוהבת לקום מוקדם בבוקר ולהרגיש מדוכאת שאני אשכרה צריכה לצאת בקור הזה ולשרת אנשים שלא תמיד נחמדים.


הקטע הוא...שזה תמיד יהיה ככה.
זה תמיד יהיה כזה קשה.
יש ימים שפחות ויש ימים שיותר אבל בכללי זאת פשוט עבודה קשה.

כרגע אני בתקופה טובה...כי המנהלת שלי בחופשת מחלה ויש מנהל מחליף שאני מסתדרת איתו הרבה יותר טבעי כי אין את התחושה הזאתי שהוא הבוס שלי.
כי הוא לא.
ויותר קל לי לעבוד ככה.
שזה בשיתוף פעולה ואין את המרות הזאת.

אוקיי אז בואו נחזור לנושא בעצם רציתי לכתוב עליו.
אני חייבת להשתמש בזמן הפנוי שלי בצורה נכונה.
לא לבזבז אותו על דברים שיעייפו אותי...לעשות משהו שיתן לי כוח להתמודד עם הקושי בלקום בבוקר וללכת לעבודה שמלחיצה אותי ולהתמודד עם אנשים שלא בהכרח בא לי להיות נחמדה אליהם.

מזל שאני בחורה נחמדה מטבעי.
אבל בחיי שהיו כל כך מקרים שרציתי להיות כלבה...אבל מה לעשות שאני מייצגת חברה מסויימת וממש לא הייתי רוצה להכתים את השם שלה.
לא לייצג את עצמי אלא משהו כללי זה קשה.
כי לפעמים אנשים באים והם כועסים על משהו שאני בכלל לא אשמה בו או לא יכולה לעזור בו...הם כועסים על החברה...ואז הם מוציאים את זה עליי.


לא משנה.
בכנות.
זה לא מעניין אותי.
העבודה לא מעניין אותי.
זו הייתה עבודת החלומות שלי...אבל מה לעשות שזה לא זה.
כמו קראש שאת רגילה לאהוב מרחוק...ואז את מכירה אותו...והוא פשוט...לא זה.

יש משהו קסום בדברים כשהם רחוקים.
ואז אתה נכנס לתוך זה...וזה בסדר...אבל אתה רוצה יותר!!
ופאקינג מגיע לך יותר!!
אולי לא כרגע...אולי כרגע קיבלתי משהו שכביכול היה מעל לרמה שלי...כי העבודה הזאת היא לגמרי מעל לרמה שלי.
כאילו זו עבודה שלא קל להתקבל אליה...ואני קיבלתי אותה.
למה?
כי הייתי במקום הנכון...בזמן הנכון.
למה?
כי ידעתי מה אני רוצה.
ועכשיו אני תקועה.
כי אני רוצה לרצות משהו אחר...אבל אין.

אני רוצה להתאהב.
אולי זה בא מעצם זה שאני סוג של התחלתי את החיים.
אני מרגישה שאם אני יכולה להתמודד עם לקוחות חרא ולהתמודד עם הרגשות האלה שהם משאירים בי בסוף היום...אהבה זה קטן עליי!!!

אהבה היא כל כך פשוטה.
כל כך טבעית
והיא מלמדת את הדברים הכי מעניינים שיש!!!
העבודה שלי גם מלמדת אותי...אבל כרגע עוד מוקדם מידי להבין בבירור את הכלים שהעבודה הזאת נותנת לי.
כי עוד לא קיבלתי את כולם.
בינתיים למדתי דברים בדרך הקשה וקצת בדרך הקלה...מקווה שמעכשיו אני אלמד דברים בדרך הקלה.
כי באמת שהדרך הקשה גורמת לי להרגיש חרא עם עצמי...והדבר שאני הכי רוצה הוא להרגיש טוב.

אני רוצה אהבה חזקה כמו שרואים בסרטון שאני אשים מתחת.
כמובן שזה לא אמיתי.
אבל אני רוצה משהו דומה לזה.
אני רוצה את המקוריות.
את החמימות.
את האושר.
את הנאמנות.
את הביטחון.
כי אין מה לעשות...אהבה טובה היא אהבה שגורמת לך להרגיש בטוח ומאושר.


אני לא רוצה אהבה כואבת.
אני רוצה אהבה טובה.
אהבה שתמיד תהיה טובה.
אהבה יכולה לגרום לך להיות רע וגם להיות טוב.
האהבה מותחת את המוסריות שלך...את מי שאתה...את הגבולות שלך.
אהבה יכולה לגרום לך לשקר.
לרמות.
לפגוע.
ואהבה גם יכולה לרפא את כל הפצעים.
היא כמו ויטמין.
כמו השמש.
כמו אש.
אהבה זה זה הדבר הכי סתור שאני מכירה.
היא יכולה להלחיץ אותך והיא יכולה גם להרגיע בטירוף.
היא יכולה לחמם אותך ויכולה לעשות לך עור ברווז.

אהבה זה הדבר שאני חושקת בו.
יותר מכל.
אבל אהבה עד הסוף.
בלי גבולות.
להיות עם מישהו שאני יכולה להיות אני איתו עד הסוף והוא יכול להיות הוא איתי עד הסוף.

אהבה חזקה.
האהבה שגורמת לאנשים לקנא.
אהבה שאתה לא יכול להסתיר ולא רוצה להסתיר.
לאהוב חזק.
לאהוב עם כל מה שיש.
ושיאהבו אותי ככה.
זה החלום שלי.
לא איזו עבודה מחורבנת.
לא כסף לקנות בו עוד דברים מיותרים.
רק אהבה.
אהבה בית ובטן מלאה.
מה אתה צריך יותר מזה?

טוב אולי יש יותר מזה.
כמו הגשמה עצמית.
אבל אני מרגישה כאילו אהבה זו הדרך שלי להגשים את עצמי.
לא רק לבן אדם אחד.
לאנשים בכללי.
וזה ממש קשה לאהוב אנשים בעבודה שלי.

בבקשה אלוקים אם אתה שומע אותי...אם אתה כבר יודע מה עובר לי בראש.
אני מוכנה.
גם אם זה יהיה קשה אני מוכנה!!
גם אם ישבר לי הלב אני מוכנה!!!
אני סומכת עליך ואם אתה חושב שזה לא נכון לי אז אל תיתן לי את זה עכשיו.

אבל רק שתדע...כרגע זה מה שמרגיש נכון לי.
וזה מה שאני רוצה.
אני לא יודעת איך...כאילו יש לי מושג די טוב איך אבל עדיין יש דברים מסויימים שיש לי ספק לגביהם.
אני לא יודעת עם מי...אני רק יודעת שאני לא אתפשר בשום אופן.
וממש אין לי מושג איזה סוג של עתיד יהיה לי.
אבל מה שכן...כבר לא אכפת לי מהעתיד.
הוא לא פה.
אני פה.
לבד.
ואני ממש רוצה מישהו.
אולי אני צריכה עוד זמן כדי להגיע לטופ שלי.
להגיע לסוג של שלמות עם עצמי ועם איך שאני ניראת.
אני מניחה שזה תהליך.

מטרה: להפסיק להיות נבוכה מעצמי.
אמצעי: פשוט ללכת על זה.








IM ALedya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
הציטוט האהוב עליי

"אי שפיות: לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" - אלברט איינשטיין

תמיד שאני מאבדת משהו אני מוצאת את עצמי מחפשת באותו מקום כמה פעמים שוב ושוב ומשתגעת.
ומאחר שאני ממש שונאת לאבד דברים ולא יכולה להפסיק לחפש עד שאני מוצאת...המשפט הזה עוזר לי לחפש בצורה הגיונית...וככה אני מוצאת את הדבר שחיפשתי יותר מהר.
ולכן הוא אהוב עליי ביותר כרגע.
הסיפור האהוב עליי

פיטר פן.
בהחלט סיפור שהייתי רוצה להיכנס אליו.
זה אומר עליי הרבה דברים אה?
אני מניחה שאני אחת כזאת שפשוט לא רוצה להתבגר.