עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

חלומות מטורפים,עבודה אהבה וכסף

02/12/2018 11:34
Venus
אני לא יודעת מה איתכם...אבל אני מוצאת את עצמי חושבת מחשבות ממש מוזרות.
אפילו מטורפות.
אז אני הולכת לשתף אתכם פחות או יותר במחשבה אחת מטורפת שיש לי.
אני תוהה לעצמי לאן נעלמים הדברים שלא קרו.
האנשים שיכולתי לפגוש אבל לא פגשתי.
האח שיכל להיות לי אבל לא נולד.
אם אתם מאמינים בלב שלם שלכל דבר יש סיבה...אתם לא תצליחו להבין את התחושת פספוס הזאת.

דמיינו שאתם הולכים בקו ישר...ואז פתאום התפצלות!.
יש לכם שתי אפשרויות...או ימינה או שמאלה.
פשוט מאוד.
פניתם שמאלה.
ועכשיו אתם לנצח איבדתם את כל מה שיכולתם לקבל אם הייתם פונים ימינה.
אתם בכלל לא יודעים מה הפסדתם!!
זה יכול להיות אובדן גדול וזה יכול להיות אהבה גדולה.
אבל אתם בכלל לא חושבים על זה.
עשיתם בחירה.
פניתם שמאלה.
מה זה משנה מה היה יכול לקרות אם הייתם פונים ימינה?.

עכשיו מגיעה המחשבה המטורפת.
מה אם באיזשהו מימד...כל מה שהיה יכול לקרות אם הייתם פונים ימינה...מה אם זה קורה בו זמנית?.
זה כמו שתי קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו.
אני חיה במימד בו ההבדל היחיד הוא שפניתי ימינה...וכתוצאה מכך...הכל השתנה.

מה אם במימד הזה אני מאושרת.
מה אם אני מאוהבת.
מה אם יש לי ילדים.
מה אם היינו יכולים לחוות את שני המימדים האלה בו זמנית.
מה אם היינו יכולים לבחור את העתיד שלנו.
לראות את סוף הדרך לפני שאנחנו עושים בחירה קטנה.

דמיינו את זה ככה.
אתם חיים במימד אחד...אבל הרוח שלכם חיה בשתיהם.
אתם זוכרים את הזיכרונות של המימד הנוכחי שאתם נמצאים בו אבל הנשמה שלכם זוכרת שהיא הייתה במקום אחר.

נכון שזה מטורף?! 
חחחחח...

אבל משהו ברעיון המטורף הזה נשמע לי כל כך הגיוני.

האם אנחנו יכולים לזכור את המימד השני.
את המימד בו פנינו ימינה ולא שמאלה?.
יותר מזה...האם היינו יכולים לטייל בין שני המימדים האלה.
להינות מהדברים הטובים שבשניהם ולהימנע מהדברים הרעים.

נגיד שבמימד של לפנות שמאלה - המציאות הנוכחית שבה אתם נמצאים וזוכרים...נגיד שהיא בסדר אבל היא לא מושלמת...נגיד חסר לכם אהבה,או כסף,או חלומות.
ואז אתם לרגע אחד מצליחים בטעות לחוות את מהמימד של לפנות ימינה - מימד הדברים שלא קרו והיו יכולים לקרות אם רק היינו עושים שינוי אחד קטן.
ויש לכם אהבה וכסף ואתם עובדים בעבודת החלומות שלכם...אבל במימד הזה חסר משהו חשוב שהיה לכם במימד של דברים שבהחלט קרו...נגיד אח או חבר מסויים שבכלל לא פגשתם במימד השני.


מכל הרעיונות המטורפים שלי...זה הכי הגיוני.

הרעיון הזה לא בא מהראש שלי.
הוא בא מהלב.
מהחלומות שלי.
הרי אני יודעת איך זה להרגיש שיש לך משהו ואז להתעורר ולגלות שבעצם - לא.
זה היה רק חלום.
אבל מה אם זה לא היה רק חלום.
מה אם זו אפשרות?.

מה אם יכולנו לשלוט במה שקורה לנו?
מה אם היינו יודעים מי הם האנשים שיהפכו ליקרים עבורנו והיינו נלחמים עליהם מההתחלה?

הנקודה של הפוסט הזה זה לא הרעיון המטורף החלומות שמגישים אמיתיים אך לגמרי בלתי אפשריים.
הנקודה של הפוסט הוא...שאנחנו בוחרים איך החיים שלנו יראו.
אנחנו בוחרים את מי לאהוב ואת מי לא.
מה שאנחנו חושבים בין אם אנחנו מאמינים בזה או לא...זה מגשים את עצמו.


הלוואי ויכולתי לחשוב על משהו באופן כל כך חזק עד שזה היה מגשים את עצמו.

הלוואי והיה לי עוד קצת זמן לחלום.

אני עובדת כבר חודש וקצת וזה לא הדבר הכי טוב בחיי.
כן זו עבודה שהיא טובה עבורי למרות שאני לא מרוויחה הרבה בכלל.
אבל היא ללא ספק לא עבודת החלומות שלי.
היא ללא ספק רק מדרגה בדרך אל הלא נודע.
וזה מרגיש שאני חייבת לעבור אותה.
להיות שם לפחות שלושה חודשים או עד שאני אחליט מה הלאה.

אני יכולה לעשות אותה.
זה לא בלתי אפשרי.
זה פשוט קשה!
ואני זאת שרצתה ללמוד לפחות פעם אחת דברים בדרך הקשה.
אני זאת שהתלוננה ברוב טיפשותה על כך שדברים באים לה בקלות.

הלוואי והיה עוד משהו מלבד עבודה וחלומות.
הלוואי שהחלומות שלי היו מתגשמים עכשיו.
באמת.
הלוואי שכל הדברים הטובים שהיו יכולים לקרות אם הייתי עושה בחירה שונה איפשהו בדרך שלי...הלוואי שהם יקרו עכשיו.

אני ממש צריכה את זה.
אני צריכה להגשים חלומות.
להיות יותר מבסדר.
להיות מאושרת.
להיות למעלה.
אומרים שאם זה קל סימן שאתה בירידה.
אני מניחה שזה שזה קשה אומר שאני בעליה.
אני לא יודעת לאן  הדרך הזאת תוביל אותי.
אני לא מבינה איך אנשים מצליחים לראות שנים קדימה.
אני בקושי מצליחה לראות חודש קדימה.


אני לומדת ללכת.
לצעוד גם כשאין חשק.
להילחם על הדבר הנכון.
זה לא קבוע.
התחושה הזאת של "זה לא מה שחלמתי" - זה רק זמני.
אין מה לעשות כדי להגיע לאנשהו צריך לעבור דרך שלא כולה קלה או כיפית.


זמן קצת אחרי שהבנתי שמה שאני רוצה בחיים זה פשוט להרגיש טוב...הבנתי שזה נורא קשה להרגיש טוב כשאתה מחוייב למשהו שאתה היית מעדיף לא להיות מחוייב לו.

בחודש האחרון חוויתי כל כך הרבה לחץ וחרדות.
וזה עוד לא לגמרי נעלם.
אבל אני מרגישה שאני יכולה לעשות את זה.
אני מנסה לא להיכנס לדיכאון.
אבל אני ממש צריכה משהו שירים אותי.
כי רק עבודה...זה מדכא רצח.
אולי כשאני אקבל משכורת אני ארגיש הרבה יותר טוב.

עכשיו אני מבינה למה אי אפשר בלי אהבה.
זה כל כך קשה לסיים את היום לבד.
בלי להרגיש את החום והאהבה של להיות בסביבה אוהבת וחמה.

אני לא יכולה שלא לחשוב שהדרך הכי טובה להיות מאושרת ולעבוד היא פשוט להתאהב.
הלוואי והייתי אוהבת את עבודה שלי.
אבל אני לא.
קורה.
אני גם לא מתעבת אותה.
אבל היא קשה לי.
בעיקר המרחק.
טוב עכשיו אני חייבת ללכת להתארגן לעבודה.

אני עוד לא בטוחה מה בדיוק אני צריכה לעשות כדי להרגיש טוב.
אני רק יודעת שאני לא צריכה לקחת כל דבר ללב ולא להילחץ מכל אחד.
אני אעשה את הכי טוב שלי ואם זה לא מספיק...אז להתראות.
בלי רגשות אשם או חרטה...אין בי פחד שאולי יפטרו אותי.
כי אני בעצמי קצת רוצה להתפטר כרגע.
אבל מה לעשות שאני צריכה את הכסף.



כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: