עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

יום כמו אתמול

14/11/2018 09:47
Venus
אתמול היה סבבה בעבודה.
גם כשעשיתי טעות קטנה הצלחתי לתקן אותה וזה בזכות הטעויות הקודמות שלא ידעתי לתקן.
אני עדיין לא ממש מבינה בהכל.
גם אף אחד לא מצפה ממני שאני אדע את כל התשובות.
אני פשוט עדיין בתהליך למידה.

אני בסדר !
אני מרגישה בסדר !
לא מעולה ולא נוראי.
זה קצת קשה לי לעבוד כי טוב - אני פשוט מעדיפה להישאר בבית ובמיטה שלי בבוקר.
בייחוד כשקר.
כשקר ממש קשה לי לקום כי לא מספיק שאני עייפה גם ממש נעים לי במיטה ובשמיכה שלי ולקום ולהתחיל את היום כל כך מוקדם כשעוד ממש קר...זה פשוט קצת מייסר.
אני ממש חייבת רדיאטור.
בזכות הדבר הזה שרדתי את שני החורפים האחרונים.

אתמול גם הייתי במסיבת יום הולדת אצל חברה והעליתי סטורי של כל האלכוהול (כולם צילמו וזה עשה לי חשק ואני גם הייתי אחראית על העיצוב) וכל החברות שלי היו קצת בהלם כי אף אחד לא מצפה ממני לשתות.
מה שמוזר מאוד בעיניי.
כאילו זה כולה כמה בירות ושתייה חריפה וXL.
מה כל כך מוזר שאני אשתה משהו מהדברים האלה.
סורי אני פשוט לא אוהבת KL אבל וודקה אוכמניות ובירה...בכיף.

הם גם עשו על האש ועד לפני כמעט שנה הייתי צמחונית.
מזל שהפסקתי.
הרבה יותר קל לחיות אם מחויבות אחת פחות.

אני פשוט לא אדם שאוהב מחויבויות.

שתיתי קצת וזה גרם לי להרגיש כל כך טוב.
אני לא צריכה לשתות הרבה כדי להיכנס לראש טוב.
אני לא יודעת איך לתאר את זה...אתה מתנהג קצת מוזר אבל אתה לא לגמרי שיכור.
אולי זה רק בנות ככה.
אני מרגישה יותר קלה ופחות יציבה כשאני הולכת על החצץ.
אבל החיוך לא יורד מהפנים.
ואם משעמם לי ואני מוקפת אנשים זרים...האלכוהול עושה את זה הרבה יותר קל להתחבר.
אבל זה לא ממש האלכוהול.
זה יותר התחושה הזאת של חוסר פחד ממה יחשוב עלייך ומלעשות שטויות.
האלכוהול הופך את החבורה של זרים לאנשים קרובים.
בתוך הראש שלי לפחות.
האלכוהול גם מוציא מאנשים דברים שלא תמיד הם נותנים להם לצאת.
כמו אובר חיבה.

פעם להיות מוקפת זרים היה כמו עינוי בשבילי.
אבל למדתי לבחון את הסביבה ולראות מי פתוח לדבר איתי למרות שהוא לא מכיר אותי.
אני גם מרגישה יותר נוח להגיד "כפרה" לבחור לגמרי זר.
כי תבינו...בלי אלכוהול אתה חושב על מה שבא לך להגיד ואז חושב אם להגיד או לא.
בסופו של דבר אתה חושב יותר מידי ופשוט לא עושה את זה.
אם האלכוהול...קצת ממנו לפחות...אני חושבת על זה ואז אני פשוט אומרת "כן אני אגיד לו את זה למה לא?".
כאילו החששות הלגמרי מוגזמות האלה של "האם זה ראוי?" , "האם זה בסדר?" , "האם אני מעיקה על מישהו?"...הן פשוט נעלמות.
ועוד דברים שהשפיעו חוץ מהאלכוהול.
כולם היו צעירים ממני.
בסביבות ה18.
חברה שלי שהזמינה אותי - 16.
והיא הזמינה אותי ליום הולדת של חבר שלה שלא הכרתי וגם לא ממש יצא לי להכיר אבל הכרתי את רוב החברים שלו שהיו שם.
וזה היה בבית שלה שהייתי בו כל כך הרבה פעמיים.


ככה ש- חברה אחת קרובה - סביבה מוכרת ונעימה - קצת שתייה וחבורה של זרים מסתוריים יצרו לי ערב שפשוט נהניתי בו.
פשוט הייתי אני.
לא הגזמתי.
ובגלל שהייתי הכי גדולה גם התנהגתי יותר בבגרות מבדרך כלל.


מזל שאני עובדת ערב היום.


חברה שלי הזמינה אותי אבל היא לא הזמינה חברים שלה שגרים ממש באזור שלה ושהם רואים אותה יותר ממני...כאילו אני רואה אותה פעם בחודש במקרה הטוב.
הם החבורה שלה כזה.

אולי בגלל זה היא לא הזמינה אותם.
כי הם חברים שלה ולא של החבר שלה.
הדברים גם בטח היו ניראים אחרת.

החברים שלו שונים לגמרי מהחברים שלה.
סטלנים שמקללים וחבורה של ילדים טובים וקטינים כנראה לא השילוב הכי מוצלח.

אז אני מבינה למה היא לא הזמינה אותם.
הסיבה שאני כותבת על זה עכשיו היא כשחזרתי הביתה ראיתי את אחד מהחברים שלה שלא הוזמן והוא אמר "היא לא הזמינה אותי".
כששאלתי למה הוא אמר שהוא לא ממש יודע אבל הוא חושב שאולי כן.
הוא סוג של ביקש ממני לברר למה היא לא הזמינה אותו ואת כל החבורה שלו.
אז שאלתי אותה והיא  ענתה סמיילי צוחק ו-"לא נורא".

קיצר אני מבינה למה היא לא הזמינה אותם.
ואני מבינה למה היא הזמינה אותי.
יש לנו קשר מיוחד של בנות שמכירות מילדות והמשפחות שלנו מכירות.
היא גם הבן אדם שישן אצלי הכי הרבה ואני גם ישנתי אצלה פעם אחת...אבל רק פעם אחת כי היא ממש זזה שינה.

אני שמחה שהצלחתי לשמח אותה.
היא כתבה לי את זה כאילו - "כיףף שבאתתתת", "שימחת אותייי".
אני שמחה שלפחות עבורה אני מצליחה להיות חברה טובה.
אני חושבת שאני חברה הרבה יותר טובה למי שגר בישוב שלי מאשר לחברות שגרות רחוק.
חבל שיש לי רק 2 חברות מהישוב שלי.
הרוב ממקומות אחרים.

הרבה זמן שלא היה לי יום כמו אתמול.
יום שבו הייתי בחוץ רוב היום.




edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: