עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

אתמול היה נורא היום בבקשה תן לי רוגע

12/11/2018 05:39
Venus
בוקר.
אירועי האתמול עוד בתוך ראשי.
זה פשוט היה סיוט מה שהיה אתמול בעבודה.
אבל למרות זאת לשנייה כשהסתכלתי במראה לפני שהלכתי לישון ראיתי שם חיוך ענק.
אני לא ממש הבנתי למה אני מחייכת את החיוך המאושר שלי...כאילו הגוף שלי ידע משהו שאני לא ידעתי.
אני רק חושבת על הפדיחה שאולי מישהו שהיה אתמול וראה אותי מתענה מהאישה הזאת ומסתבכת ופשוט...פשוט חסרת אונים יבוא היום וידבר איתי על זה.
אני לא רוצה לדבר על זה !
אני לא הטיפוס שמשתף כל דבר.
יש דברים שברגע שמספרים אותם למישהו והוא מגיב לך הם מתעצמים.
ואני לא רוצה שהתחושה הזאת של אתמול תתעצם אני רוצה שהיא תיעלם לגמרי.
למזלי המנהלת שלי שידעה כמה הסתבכתי אבל לא כמה באמת הלקוחה הזאת גרמה לי להרגיש חרא הגיעה ולא שאלה אותי יותר מידי שאלות.
היא רק שאלה אותי אם הבעיה נפתרה בפלאפון ואמרתי לה שכן ושהבחור מהתמיכה הטכנית עזר לי מאוד.
והיא פשוט שיבחה אותו ודיברה על כמה שהוא מדהים והיה אפשר לשמוע את החיוך שלה מעבר לפלאפון.
היא גם ביקשה סליחה שהיא צעקה עליי אבל זה היה בסדר כי היא לא נזפה בי או משהו אלא פשוט אמרה לי "אני לא שומעת אותך! תצאי החוצה בבקשה!".
כי הלקוחה פשוט עשתה הרבה רעש שהמנהלת שלי לא יכלה לשמוע אותי והיא התעצבנה וכשיצאתי היא הסבירה לי שבפעם הבאה שאני מתקשרת לבקש מהלקוחות להיות בשקט או פשוט לצאת החוצה.

כשהיא הגיעה היא כבר הייתה רגועה והכל היה בסדר.
אני מניחה שזה כי אני חדשה אז זה שאני עושה בעיות ומסתבכת זה נראה לי נורמלי וטבעי והיא עדיין מלמדת אותי עוד ועוד דברים.
אני ממש מודאגת שאני לא אקלוט מספיק טוב ואז יגיע שלב שהיא כבר תחשוב "אוקיי היא פשוט לא קולטת את העבודה".
ואני סתם מכניסה לעצמי דברים לראש כי יש כל כך הרבה דברים שאני יודעת איך לעשות שהם שימושיים אבל גם הרבה דברים קטנים שהם לא נפוצים ולא קורים הרבה ואני יודעת שכשהם יקרו אני לא ממש אדע איך לפתור אותם לבד.
אני מקווה שהיקום ידאג שכשהם קורים המנהלת שלי פשוט תהיה לידי או לפחות זמינה ותבין מה אני רוצה.


עוד מעט אני יוצאת לעבודה.
למרות שאין לי ממש חשק.
אולי אני קצת מפחדת.
זה טיפשי לפחד.
אני חושבת שאחת הסיבות שחייכתי אתמול במראה היא כי קרה משהו נורא קשה ונוראי...וכבר עברתי אותו ולמדתי מה אני צריכה לעשות כדי שזה לא יקרה שוב.
אבל אני עדיין טיפה לחוצה שמשהו דומה יקרה.
ואני לא אוכל לעזור.
ולא יהיה לי עם מי לדבר כדי לשאול.

אני יודעת שצריך להודות על הדברים הרעים כמו שעל הדברים הטובים.
ואני מודה.
אבל אני ממש לא רוצה שמשהו רע יקרה היום.
בכללי השבוע.
אם אפשר לחלק את הרע שלא יהיה בצרורות זה יהיה מעולה יקום.

edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: