עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

לחץ וחרדה

11/11/2018 01:05
Venus
אני לא טובה בהתמודדות עם לחץ.
פשוט לא !
נכון זה אומנם לא פוגע בי וההשפעה היחידה של הלחץ זה על ההרגשה הפנימית שלי ואני...פשוט לא אוהבת להרגיש ככה.
לא אוהבת להרגיש חרדה.
והעבודה גורמת לי להרגיש חרדה.
אני פשוט כל כך מפחדת לפשל !
וכל טעות שאני עושה רק מכניסה אותי ליותר לחץ ורק מורידה לי עוד את הביטחון.
עכשיו...אין אדם שיודע יותר טוב ממני איפה אני טועה.
ככה שזה שאף אחד אחר לא ממש מודע לעד כמה אני באמת לא...איך אני אנסח את זה?...לא בטוחה בעצמי בכלל.

אני פשוט...וואי ממש שונאת להרגיש ככה.
ואני כבר לא יכולה לעשות מה שעשיתי בפעם הקודמת ולגרש את הלחץ כי הוא לא תורם לי כי תכלס הלחץ כן תורם לי.
הוא שומר עליי ערה.
אני הרבה יותר מודעת למה אני עושה לא בסדר או במה אני צריכה לחזק את עצמי.
אבל הוא גם...טוב...שומר עליי ערה תרתי משמע.
קשה לי להירדם.
וזה נובע מכך ש-1 אני פשוט לא עייפה ו-2 אני פשוט לא יכולה להפסיק לחשוב על כל הדברים שאני עוד לא יודעת.
על כל השאלות שעוד אין לי תשובות להן.


קיבלתי את העבודה שרציתי.
היא קצת הרבה יותר קשה משחשבתי.
אני עדיין רוצה לעשות אותה.
אבל אני לא אוהבת את איך שהיא גורמת לי להרגיש.
כשאני בעבודה עצמה אני בסדר אבל אז אני חוזרת הביתה וחושבת על כל הפשלות וכל הפעמים שהרגשתי שאני פשוט לא קולטת דברים מסוימים.
העבודה לא עוזבת אותי.
ואני לא אוהבת את זה.
ואני מקווה שזה יעבור לי עוד כמה משמרות ואני אוכל באמת לנוח כשאני חוזרת הביתה ולא לייסר את עצמי בחששות על כך שאולי מחר בעבודה מישהו יבוא וישאל שאלה שלא תהיה לי תשובה אליה או שתהיה איזושהי בעיה שאני לא אדע לפתור לבד.


אני שונאת אחריות.
ובעבודה הזאת מסתבר יש יותר אחריות משחשבתי.
והיא מכבידה עליי כרגע.
לא יודעת למה...ככה אני.
אולי כי אני מרגישה שאני עדיין לא מסוגלת לקחת אחריות.
שאני עוד צעירה מידי.
ואם אני לא סומכת על עצמי איך אחרים יסמכו עליי?.
אני מניחה שלהגיד שאני לא סומכת על עצמי זה לא לגמרי נכון.
אני פשוט מודעת לזה שכרגע אני 60% יודעת מה אני עושה ויש עוד פאקינג 40% של דברים שאני פשוט לא קולטת או לא יודעת או שאני פשוט אצטרך ללמוד עם הזמן.
אני פשוט רוצה כבר להגיע ל95%.
להיות הכי טובה שאני יכולה במה שאני עושה.
אני מניחה שכרגע...בתור התחלה...אני טובה מספיק.
אבל אני פוחדת שאם הזמן אני אמשיך להישאר 60% ושזה כבר לא יספיק.
ושהתירוץ "אני חדשה פשוט" כבר לא יעזור.
אני מניחה שכרגע הסיבה היא באמת - כי אני חדשה.
אז אני עוד לא מספיק מנוסה כדי לדעת הכל !
אבל אני לא יודעת...זה פשוט מלחיץ אותי...

אני פשוט טיפוס חרדתי.
וזה הורג אותי שזה חלק בי שפשוט אין לי שליטה עליו.
עד היום התחמקתי מדברים שהלחיצו אותי מסיבה לא ברורה...עד היום לא הייתי צריכה ממש לעשות משהו שגורם לי להרגיש חרדה.
עכשיו אני עלולה להיתקל במשהו שיגרום לי להתחרפן.
אני מקווה שאני אספיק להרגיש בנוח ולהרגיש שאני מבינה מה אני עושה לפני שיגיע איזשהו מכשול או בעיה שפשוט יוריד אותי לברכיים.
אני צריכה שהעולם ישאר יציב.
בבקשה עולם.
שהכל ישאר בדיוק אותו דבר כדי שאני אוכל להתמודד עם הדבר היחיד שכרגע השתנה.


החרדה שלי היא לא משהו ברור.
היא לא משהו שמפיל אותי או עוצר אותי.
היא פשוט משהו שגורם לי להרגיש - לא טוב.




edya
edya
13/11/2018 14:46
יכול להיות שאת מרגישה צורך להיות מושלמת ולספק את כולם ולעבוד לפי הספר..
לא.
מותר להיכשל ולפעמים קצת לפשל.
אגב,
מה שממש עוזר להפיג את המתח והלחץ זה דיקור סיני ורפלקסולוגיה..
תנסי..
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: