קיבלתי את ההזדמנות להוכיח שאני מתאימה למשהו שאני באמת חסרת ניסיון בו.
העבודה הראשונה שלי.
באמת העבודה הראשונה שלי.
אפילו עוד לא התחלתי ואני כבר מתחילה לדמיין איך זה יהיה.
אני מנסה לא לצפות ליותר מידי.
ותכלס כרגע...אני רק מצפה לאהוב אותה.
שיהיה לי טוב לעשות את זה.
שאני ארצה לשמור עליה להרבה זמן.
שאני ארצה להצטיין בה.
מעטים הדברים שאני רוצה להצטיין בהם.
אני חושבת שבכללי אני ארצה להצטיין בכל עבודה שאני אעשה.
והדרך היחידה שאני מכירה כדי להצטיין היא לעשות מה שאני אוהבת.
אני מצטיינת במה שאני אוהבת.
ואני מתה כבר להתחיל.
אני רוצה להרגיש איך הלחץ מהלא נודע עוזב את הגוף שלי.
כי עד היום...לא הייתי בטוחה מה יהיה איתי.
והיום אני כל כך שמחה שאני לא צריכה לחשוב על זה יותר.
שאני כבר לא צריכה להגיד לאנשים "אני לא יודעת".
אני יכולה פשוט לומר להם,"אני מתחילה לעבוד" או "עובדת".
יש לי מטרה מעבר לעצמי.
משהו שדורש להיות עם אנשים אחרים וליצור קשר וחיבור עם אנשים אחרים.
יש לי דרך לסלול.
ומשום מה...אני לא מפחדת כמו שחשבתי שאני אהיה.
אני יודעת שהכל יהיה בסדר.
כי קיבלתי את מה שרציתי - כי כנראה היה מגיע לי.
לא נלחמתי.
לא שיקרתי.
לא הסתרתי.
הייתי אני ואמרתי "אני רוצה את זה",ונתנו לי.
קצת מזל והרבה אמונה והיכולת לבקש את מה שאני רוצה בחיים...כל זה הביא אותי למקום שרציתי.
מקווה רק שעשיתי בחירה טובה.
תכלס...היקום בחר בשבילי.
אני פשוט אמרתי כן!.
כן! - אני רוצה!.
כן! - אני יכולה לעשות את זה!.
אין לכם מושג כמה זה משמעותי עבורי להגיד על משהו שאני רוצה אותו.
זה כל כך משמעותי וזה מרגיש כל כך טוב.
זה בדיוק ההפך מחרדה וחוסר ודאות.
אני יכולה להתמודד עם הכל כל עוד אני לא לחוצה ויש לי אומץ ללכת אחרי הלב שלי.
ללכת אחרי הלב...וואו צריך אומץ בשביל זה.
אבל אם אתה מתחיל עכשיו.
כשעוד אפשר.
כשאתה עוד בהתחלה.
זה הרבה יותר קל להגיד "לא" - למה שאתה לא רוצה ו"כן"- למה שאתה הכי רוצה.
;){kind=link}