עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

סמים חוקיים

29/10/2018 00:45
Venus
להתמודד עם רגשות זה מפחיד.
להתמודד עם הכאב הזה והעצב זה מפחיד.
אני רוצה לברוח מזה.
ומכל הדברים שמפחידים אותי.
אבל אני לא יכולה.
וככל שאני אתחמק מהפחדים שלי ככה הם יהפכו ליותר ויותר גדולים.
אני לא רוצה לתת לשום פחד לשלוט בי.
אני לא רוצה להחליט שום החלטה שמבוססת על פחד או על כאב וסבל.
ההחלטות האלה אף פעם לא נכונות.
לפעול מתוך פחד זה אף פעם לא נכון.
לפעול ולהילחם על מה שאתה רוצה למרות הפחד - זה הכי נכון שיש.
 
אני לא יודעת מה קרה למחשב שלי המקלדת קצת...לא יודעת איך להגיד את זה פשוט קשה ללחוץ על כמה מקשים וזה קצת מקשה עליי לכתוב בנוחות כמו שאני תמיד רגילה.
זה מאט אותי.
אולי אני צריכה משהו כזה בחיים שלי.
אני כל הזמן עושה הכל כל כך מהר כי אני מפחדת לפספס.
מגיעה לפני הזמן כי אני לא רוצה לאחר.
יש לי יותר מידי תחושת אחריות.
אני פשוט מפחדת לפשל.
לטעות.
לאחר.
לאכזב.
ויותר מכל...לאבד את האנשים שאני אוהבת.

ובגלל זה אני מפחדת לאהוב.
מפחדת להכניס מישהו לחיים שלי ואז הוא יעזוב והלב שלי ישבר ואני פשוט לא ארצה לחיות יותר.
אני מפחדת מכאב.
גם פיזי וגם ריגשי.
אולי זה הפחד הגדול ביותר בעולם?.
הפחד מכאב.
כי הרי אם מישהו ישבור לי את הלב וזה לא יכאב...זה כאילו שום דבר לא קרה.
ואז זה כבר לא מפחיד.

אני רוצה לאהוב.
להתאהב.
להיות נאהבת על ידי זה שאני אוהבת.
אולי זה לא הזמן.
אולי אני פשוט לא מוכנה לזה.
אבל מה שבטוח...אני רוצה לחוות את זה.
אני רוצה לדעת איך זה.
מהי המטרה אם לא לאהוב ולהיות נאהבים?.


הלוואי ויכולתי להיות בן אדם שאני אוהבת.
בן אדם שלם.
אבל אני כל כך רחוקה מזה.
וזה טוב.
כאילו זה מרגיש חרא כרגע וממש בא לבכות אבל...אני שלווה.
מתישהו אני ארגיש טוב.
מתישהו אני ארגיש שלמה.
אני ארגיש אני.

כרגע אני מסוממת.
כי כל כך כואב לי.
אני מסממת את עצמי בחלומות ומוזיקה וסרטים ותקוות שווא.
העולם האמיתי שמחכה בחוץ מפחיד אותי.
וכשאני חושבת על הדברים שמחכים לי בעתיד...וואו זה צובט.
אני לא טובה בלצפות.
אני שונאת לפתח ציפיות ואז להתאכזב.
כי העולם האמיתי תמיד מאכזב אותי בדרך כזאת או אחרת.
זה כאילו כל חיי חייתי בסרט שהכל טוב והכל יהיה טוב והכל סיפור מאגדה ועכשיו התעוררתי ואני יודעת שזה לא ככה.

האם החיים יכולים לספק אותי?.
האם החיים יכולים לתת לי את מה שאני צריכה ואני אוכל סוף סוף להפסיק לצרוך את הסמים האלה.
שאני אומרת סמים אני מתכוונת ל - אכילת יתר,מרתון סדרות,מרתון מוזיקה,טיולי לילה שמרגישים כל כך ריקים.
העולם קורא לזה תחביבים.
בשבילי זה סמים לכל דבר.
סמים חוקיים - שיכאב פחות.




IM AL
IM AL
29/10/2018 14:44
מאמין בחיים, גם אם לא תסופקי מהחיים באופן מלא, כן החיים מספקים .
חלק מהאושר זה הסיפוק שבלהשיג הישגים, להגשים מטרות שהצבת לעצמך.
כך זה לפחות אצלי.
אולי אני מעשי מדי , אבל עדיין זה מספק אותי וגורם לי לאושר .
זה יכול להיות הדבר הכי קטן וזה יכול להיות דבר גדול,,,
כמו,,,,
להגיע לעיר זרה שלא הייתה בעולם להתמצא בה ולעשות בה דברים שהחלטת מראש.
סתם לבצע רשימת מטלות שהגדרת ליום מסוים ולבצע את כולן.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: