עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני חושבת שאני מספיקה.
שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אני רוצה להינות ממי שאני עכשיו.
אני במסע ארוך של להכיר את עצמי כל יום מחדש.
כי כל יום אני קצת אחרת.
לא חשבתי שאני אי פעם אשתנה.
אבל החיים מפתיעים אותך.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."


[sunshinebloger97@gmail.com]
חברים
ילדאישLadyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust mor
נעמונתטיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutim
Just a JoeMs.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראלית
פאוליתאחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledya
אופירIsrael.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובה
YN71IM AL
ארכיון

פצע שורף

21/10/2018 20:29
Venus
פצע באגודלי הימני.
אני לא יודעת מה קורה איתי.
מה אני אמורה לעשות עכשיו?.
מה אני באמת רוצה?.
כסף?.
לרזות?.
אהבה?.
חברים?.

אני מרגישה כל כך ענייה.
לא בכיס.
בחיים.

אני רוצה לצטט לכם קטע מספר שהתחלתי לקרוא בשבת.

"כדי להיות עשיר, צריך אדם אחד לאהוב, חבר אחד להישען עליו וחלום לרדוף אחריו" - (ניר עידו - יש סודות שלא מגלים)

זה עיצבן אותי לבין שאין לי אפילו דבר אחד מתוך השלושה.
לא אדם לאהוב,לא חבר להישען עליו ובטח ובטח שלא חלום לרדוף אחריו.
מה אני אעשה...זה לא משהו שאני ממש יכולה להחליט לגביו.
או שיש לך את זה או שלא.
ולי אין את זה.
אני לגמרי ענייה.

שורף לי הפצע הפתוח.
זה קרה כי לקחתי בגד מהארון ובלי לשים לב המדף השתפשף עם האגודל שלי ותלש לי חתיכת עור מכובדת.

וזו הדאגה הכי גדולה שלי כרגע.
הפצע באגודלי הימני.
ואפילו זה מבאס אותי.
ואפילו זה מוריד אותי למטה.
כי לא משנה שאני שמה פלסטר זה פשוט לא עוזר ואני מורידה וזה עדיין שורף ואני מתחרפנת והכל משפשוף קטן.



אני יודעת שאני לא נורמלית.
אני יודעת שהדרך שלי לרוב חסרת היגיון לגמרי.
אבל מה אני אעשה...בדרך אחרת אני אכשל.
ולכן לא משנה כמה הדרך שלי חשוכה ומסובכת...אני חייבת לצעוד בה כדי להגיע אל היעד שלי.
ואני אפילו לא יודעת מה המטרה שלי.
בגלל זה הדרך שלי כל כך חשוכה.
אולי בכלל אין לי יעד.
ולא מטרה.
אני אולי בכלל לא משחקת שום משחק.
יכול להיות שהמטרה שלי היא הדרך עצמה ולא הסוף.
זה רק הגיוני.
הרי כשאתה אוכל אתה רוצה להינות מאוכל טעים ואתה בכלל לא מחכה ומצפה שסוף סוף הארוחה תסתיים.


אני באמת לא רוצה שהתקופה הנהדרת הזו בה אני באמת חופשייה מדאגות ואחריות תסתיים.
באמת טוב לי.
ואני לא רוצה להפסיק אותה.
אני אפסיק אותה רק למען תקופה יותר טובה.
רק כדי להשתפר וממש לא כדי להתפשר.

אני רוצה לחיות חיים טובים.
להיות מאושרת.
אני לא יודעת איך אני אעשה את זה.
אני פשוט סומכת על הלב שלי וקצת על המזל.
אין לי בעיה ללכת בחושך כל עוד אני הולכת לאן שחפצה נפשי.
אבל ללכת בחושך בשביל כסף?,בשביל מעמד?,בשביל חומריות?...זה לא בשבילי.
אני לא אלך בחושך בשביל כסף והצלחה.
אם אני אמצא דרך מוארת וברורה להשיג את כל מה שאני רוצה - כסף,חופש,בריאות...אני אקח אותה.
אבל אני ממש לא הולכת להתפשר ולתת לכסף לכבות אותי.

מדהים שאנשים חושבים על כסף הם מדמיינים נכסים ויופי והצלחה וחיים טובים.
אבל האם באמת כסף נותן לנו את זה?.
לא.
כסף לא עושה אותנו מאושרים.
הוא פשוט מאפשר לנו לחיות.
כי כנראה שאם אין לך כסף אתה לא בן אדם.
אנחנו אכן חיים בעולם אפור.
עולם שאתה אובד כל כך קשה וזה אף פעם לא מספיק!
אני לא רוצה לקחת חלק בעולם הזה.
הוא דוחה אותי כל כך.
בשבילי זה "ושמרתם לנפשותיכם".


עדיין שורף לי הפצע.
אני אנסה לשים שוב פלסטר אולי זה פחות יטריד אותי ככה.
אבל לפחות זו הדאגה היחידה שלי להיות.
אבל בטח עוד שבוע יהיו לי הרבה יותר דאגות.
הכל היה הרבה יותר קל אם היא פשוט הייתה חוזרת אליי ואומרת לי שהתקבלתי ושיש לי עבודה ואמא שלי הייתה סוף סוף יורדת לי מהצוואר.
אבל לא..
היא משאירה אותי על הולד.
וזה בסדר.
אבל עם עוד שבוע היא לא תחזור אליי אני כנראה אצטרך לחפש משהו אחר שאני יאהב.
אני אצטרך להתאמץ.
וזה הרבה יותר קשה למי שרגילה שהכל בא לה בקלות.


לא בריא לי לדאוג.
וגם אין לי למה.
זה מיותר.
אז אני אפסיק עכשיו.




edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: