עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג סיפורים ורגעים קטנים.
1997.
מזל שור.
חלום-להיות חופשייה.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
sunshinebloger97@gmail.com
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חברים
Ladyoftheflowersorcoאוריוןbroken wingsjust morנעמונת
טיגר הבובהEscobar1RainAni KarmaKimutimJust a Joe
Ms.deathhaunted princessשריליןשמי הוא גיאקרנפית ארץ ישראליתפאולית
אחת שיודעתנופקXGeminiSpace Girledyaאופיר
Israel.lThe darkDo what I wantɛAngelɜפיה טובהYN71
IM AL
סיפורים קצרים
סיפור קצר-בשמלה שחורה

כתבתי סיפור בהמשכים!
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה ולקרוא את החלק הראשון.
מקווה שתאהבו :)

בשמלה שחורה
הבחירה של הלב
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
ציטוט אהוב

"עם חופש,ספרים,פרחים והירח,מי לא יכול להיות שמח?"- אוסקר ווילד
מרוב אהבה שותק

עבודה קשה

20/10/2018 22:48
sunshine
אני פשוט כזאת.
אני לא יודעת מתי לעצור.
אני לא יודעת מתי פשוט להניח לדברים או לשחרר מדברים.

אני חושבת שזה בגלל שאני כל כך מעריכה את הכל שאני פשוט לא יכולה לתת לשום דבר להתחמק ממני.
קשה לי לוותר על בני אדם.
קשה לי לוותר על חפצים.
קשה לי לוותר על ויכוח טוב.
קשה לי להניח לדברים...להניח לעצמי...אני תמיד רוצה להתקדם.

אבל זה לא פשוט.
תמיד שאני מציבה יעד נראה שאני פשוט מאבדת את הדרך כל פעם מחדש.
אני לא מצליחה להגיע לאן שאני רוצה.
אני לא מצליחה להיות מי שאני רוצה.
אני לא יודעת מה לעזאזל הבעיה שלי אבל אני פשוט תמיד מנסה לתקן את עצמי.

אני לא חושבת שאני מספיק טובה כמו שאני.
אני אוהבת את עצמי מאוד אולי לא ברמה הפיזית כמו שהייתי רוצה אבל אני ללא ספק מעריכה את עצמי נכון.
בכנות ובשקיפות.
אני לא משקרת לעצמי שאני אוהבת את עצמי...אני אוהבת את עצמי למרות שאני קצת דפוקה.


אני לא יודעת מה עליי לעשות.
אני לא יודעת מה יעזור לי להשתנות.
אולי זה לא משהו שיכול לבוא בבת אחת אולי זה משהו שלומדים לאט לאט.
אבל אני כבר שנים מנסה להבין את זה.
לפענח...היכן אני כל הזמן נופלת?.
למה זה כל הזמן קורה ולמה זה ממשיך לקרות למרות שאני כבר יודעת ומצפה לזה מראש?!.
זה כל כך קשה לשנות.
אולי כי אני לא באמת יודעת מה אני יכולה לשנות לא רק להיום - אלא לכל החיים.
מה אני יכולה לשנות שישאר ולא יעלם עם הזמן?.

איפה אני נותנת משמעות לקיום שלי?.
האם אני בכלל אמורה לחפש משמעות או שאני פשוט אמורה לחיות איך שבא לי ותוך כדי פשוט לעזור לאנשים שאני נתקלת בהם בדרך.


אני אוהבת ידע.
תמיד אהבתי ידע.
תמיד אהבתי לשאול שאלות.
אבל למרות זאת...לא כל דבר מעניין אותי.

אתם מבינים...יש כל כך הרבה שם בחוץ.
כל כך הרבה ידע.
כל כך הרבה אנשים.
כל כך הרבה עבודות.
אין לי ברירה אלא לסנן.
לבחור את מה שהכי יועיל לי ויעשה לי טוב.
את מה שהכי נכון לי.


הלוואי והייתי יודעת לזהות מראש כשמשהו לא נכון לי.
אני כמעט תמיד מרגישה את זה בדם כשמשהו נכון לי ומתאים ועושה אותי מאושרת.
אבל כשמשהו מזיק לי...לוקח לי קצת יותר מידי זמן להבחין בזה.


הלוואי ויכולתי להפסיק לאכול ג'אנק פוד.
הלוואי ויכולתי להפסיק לשפוט את אמא שלי ולהעביר עליה ביקורת.
הלוואי ויכולתי לעשות ספורט ולהינות מזה.

אבל אני לא.
אני לא יכולה.
נכון...אין דבר כזה לא יכולה יש דבר כזה לא רוצה.
אבל...אני בכנות אומרת לכם...יש דברים שאתה רוצה להפסיק לעשות ופשוט לא יכול.
לאכול ג'אנק פוד הוא לא אחד מהם.
אבל בהחלט הייתי רוצה להפסיק לריב עם כל העולם.
ולעשות ספורט.
ופשוט להיות יותר טובה.

אבל אני לא יודעת איך.
אני לא יודעת מאיפה להתחיל.
אני מתחילה בקטן וזה עובד לי לכמה ימים ובמקרה הטוב חודש...אבל בסופו של דבר אני פשוט חוזרת לדרכיי הישנות.


אולי אני פשוט צריכה לתת לזה זמן.
להצליח ולהיכשל לקום וליפול שוב ושוב כדי להיות באמת...אבל באמת הכי טובה שאני יכולה.

כי כישלון זה טוב.
הטובים ביותר נכשלו ויכשלו עוד פעמים רבות - זה מה שהופך את ההצלחה לחזקה יותר ומתוקה יותר פאקינג אמיתי.
אם משהו בא לך בקלות...האם יש לזה בכלל ערך?.
אני לא מדברת בעיניי העולם.
בעינייך.
אם היית מקבל את מה שאת רוצה בקלות האם עדיין הייתה ממשיך לרצות את זה?.

אנחנו לא מעריכים את הדברים הפשוטים והיומיומיים כי לא עבדנו קשה בשבילם.
אנחנו לא נעריך לחם פרוס אבל אנחנו כן נעריך חלה שהכנו במו ידינו.
העבודה הקשה היא מה שנותנת לכל כך הרבה אנשים משמעות לחיים.

אולי בגלל זה אני מרגישה שלחיי אין משמעות.
הכל בא לי בקלות מידיי.
אני שמחה שאני לא צריכה לעבוד קשה כדי להשיג את הדברים הקטנים שאני לא יכולה לחיות בלעדיהם.
אבל הלוואי והייתי רוצה משהו אחד כל כך חזק שהייתי מוכנה לעבוד קשה בשבילו.
הלוואי וזה היה קורה לי.

כי לא משנה כמה שאני ארצה לרדת במשקל ולהיות רזה...בניגוד לרוב האנשים...אני לא באמת כל כך רוצה את זה.
אני רוצה.
אבל לא מספיק כדי לעבוד קשה בשביל זה.
וזה כמעט בכל דבר בחיים שלי.
אני רוצה אבל אני לא מוכנה לעבוד קשה בשביל זה.
קשה להאמין שאני הבת של אבא שלי.
אבא שלי עבד קשה מאז שהוא קטן.
אין יום שבו הוא לא עובד קשה.
אולי רק בשבת.
ואבא שלי אוהב את זה.
וזה קשה.
מאוד.
פיזית - הוא קורע לעצמו את הגוף.
הלוואי והיה לי קצת מזה.
קצת מהרצון לעבוד קשה.
יש לי את הרצון לעשות משהו בצורה הטובה והשלמה ביותר שאפשר.
אבל אני בטוחה שכשאני עושה עבודה...אני בכלל לא מתקשה בה.

הלוואי וידעתי מה זה לעבוד קשה וליהנות מזה.
להיות מסופקת.
אולי זה למה אנשים אוהבים ספורט.
הם עובדים קשה וגם עושים משהו למען עצמם והגוף שלהם.
אני קצת מקנאה בהם.
אולי אפילו הרבה.
כרגע זה מרגישה קצת.

יום אחד אני גם אהיה רזה ומאושרת.
אני פשוט לא מוכנה לעבוד קשה בשביל זה כרגע.
הלוואי והייתי רוצה את זה יותר. 

אני חושבת שאני אנסה שוב.
אנסה להתמיד.
אנסה לעמוד בפיתויים.
אבל תוך כדי שאני רושמת את זה פתאום יש לי חשק לאכול עוד משהו מיותר לגמרי.
זה כאילו שככל שאני מתעסקת בזה יותר ככה זה קשה יותר.

אני צריכה למצוא עבודה.
משהו שיחליף את הרצון שלי לאכול.
משהו שימלא אותי ולא את הקיבה שלי.


מה שבטוח.
לעבוד על עצמך זה קשה.
ואני ללא ספק עושה את זה.
אני עובדת על עצמי כל הזמן.
ואת זה אני צריכה להעריך יותר.


edya
edya
24/10/2018 10:12
לא פעם ולא פעמיים בחיים אנחנו עובדים קשה ונראה לנו שאנחנו לא משיגים תוצאות.
זה יכול להיות מכל מיני סיבות כמו: שאנחנו צריכים יד מכוונת ולפעמים לא יכולים לבד או שאנחנו פועלים פשוט בכיוון הלא נכון.

הכי הייתי ממליצה לך ללכת למדרשה.
נשמע מפוצץ ומרתיע.

אבל (מניסיון) אני בטוחה שזה יפתור לך את התהיות שהעלית פה

3>
sunshine
24/10/2018 15:02
זה לא מרתיע אבל זה פשוט משהו שאני...פשוט לא ממש מעוניינת בו.
אין לי איך להסביר.
אני פשוט אוהבת את הדברים בדרך שלי ובקצב שלי ומדרשה זה פחות משהו שאותי אישית מעניין כרגע או מרגיש כמו משהו שנכון לי.

אני יותר בקטע שלי לטפל בעצמי לבד.
זה נובע מכך שבעבר חיפשתי תשובות טובות והסברים לכל כך הרבה דברים בחיים ואז הבנתי שסוג השאלות שיש לי...אני פשוט צריכה לפתור אותן עצמי ובשקט שלי.

אבל אני מבינה למה את ממליצה לי...אני בעצמי למדתי באולפנה אז אני קצת מכירה ומבינה פחות או יותר כמה זה יכול לעשות טוב.
פשוט לי אישית כרגע זה לא מתאים.
edya
24/10/2018 16:45
זה ממש שונה מאופלנא.. חח
גם אני הייתי חסומה לזה ועכשיו רק מוקירה לזה תודה.

שימי את זה כאופציה.. המדרשה תמיד תלך בקצב שלך ותתן לך מקום מאד גדול לשאלות וכו.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
הציטוט האהוב עליי

"אי שפיות: לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" - אלברט איינשטיין

תמיד שאני מאבדת משהו אני מוצאת את עצמי מחפשת באותו מקום כמה פעמים שוב ושוב ומשתגעת.
ומאחר שאני ממש שונאת לאבד דברים ולא יכולה להפסיק לחפש עד שאני מוצאת...המשפט הזה עוזר לי לחפש בצורה הגיונית...וככה אני מוצאת את הדבר שחיפשתי יותר מהר.
ולכן הוא אהוב עליי ביותר כרגע.
הסיפור האהוב עליי

פיטר פן.
בהחלט סיפור שהייתי רוצה להיכנס אליו.
זה אומר עליי הרבה דברים אה?
אני מניחה שאני אחת כזאת שפשוט לא רוצה להתבגר.